קורה לעיתים, שלמרות שיהודי שכבר התעלה לדרגת בינוני (מחשבות זרות וצער אינן מטרידים אותו עוד, וגם הוא עוסק בעבודת ה' בהתבוננות וביגיעה גדולה) - אין ליבו מתעורר באהבה ויראה. מסביר על כך אדמו"ר הזקן, שמלבד העצבות (שבפרקים הקודמים התבאר כיצד לצאת ממנה), ישנו דבר נוסף המפריע בעבודת ה' - מחלה רוחנית, הנקראת "טמטום הלב".
בשני פרקים אלו מסביר אדמו"ר הזקן כיצד יבטש אדם את ליבו בכדי שההתבוננות השכלית "תתפוס" בו כאש בנעורת:
- פרק כ"ט - יתבונן שביחס ליכולתו נדרש ממנו הרבה יותר ממה שעושה.
- פרק ל'- יתבונן שמבחינה מסויימת אפילו "קל שבקלים" טוב ממנו.
|