האם ישנו מפורש בתורת החסידות ששרש המידות רעות תאווה כעס וכיו"ב בעבודה זרה הוא לפי ששרשם בנפש היא "הרגשת מציאות עצמו"
בתניא אגרת הקודש מובא רק מטעם שאינו מאמין בהשגחה (בקשר לכעס) כמצויין בפנים הערך (ולא מצד הרגשת מציאותו) כמו"כ בלקו"ת מדבר אודות החזקת מציאות הנבראים ולא מציאות עצמו
היודע על כך יכול להוסיף כן בגוף הערך בעבודה זרה בעבודת האדם כמובן בציון מראה מקום.--הנחה - שיחה 12:17, 5 בדצמבר 2014 (UTC)
- אולי הערך הזה יעזור לך? 84.94.202.226 14:09, 5 בדצמבר 2014 (UTC)
- תודה רבה. ראיתי שם ובמצויין שם מהשיחה משנת תשי"ג אמנם נראה שהביאור שם הוא על דרך הביאור בתניא על כעס שאילו היה יודע שמה' הכל, לא היה מתגאה (וכמו שכותב שם בשיחה בפירוש) אמנם כוונתי הייתה שהוא עניין של עבודה זרה לא מצד ששוכח ה'השגחה', כי אם שהוא מרגיש את עצמו מציאות.--הנחה - שיחה 17:50, 20 בדצמבר 2014 (UTC)
כל המספר בלשון הרע כאילו כפר בעיקרעריכה
משהו יודע על זה משהו בחסידות?--הנחה - שיחה 09:17, 24 בדצמבר 2014 (UTC)