קוצי דשערי - ת"י נימין
המושג קוצי דשערי והמושג ת"י נימין לקוחים מתורת הקבלה, ומשמעותם היא נתינת כח במידות דקדושה לעמוד כנגד קליפת עמלק. עמלק הוא עקשות – מנגד לקדושה בלי טעם ודעת וכנגד השכל ("יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו"), ולכן גם הכח לעמוד כנגדו צריך לבוא ממקום שלמעלה מהשכל – למעלה מטעם ודעת[1].
המושגים בקבלהעריכה
מקור המושג "'קוצי דשערי'" בזוהר[2], והיא ההשפעה שמאריך אנפין ("פנים ארוכות" – המידות שבחיצוניות הכתר) לזעיר אנפין ("פנים קטנות" - המידות שבאצילות). מספר ה"קוצים" (שערות) שבהשפעה זו הוא 31, ונרמז בכך שמקורה הוא השם הראשון שבי"ג מדות הרחמים - שם א"ל, שמספרו בגימטירה 31.
בפרטיות יותר, "קוצי דשערי" הן משערות הזקן (ולא משערות הראש) של אריך אנפין. בכללות יש בשערות הזקן 13 קבוצות (הנקראות י"ג תיקוני דיקנא) - ו"קוצי דשערי" היא קבוצת השערות היוצאת מתיקון "א-ל" (שהוא התיקון הראשון). בקבוצה זו יש 31[3] קבוצות כלליות של שערות, אך בפרטיות יותר מספר זה הוא מכל צד של הפנים (סה"כ 62), שכל אחת מהן כלולה מכולן (סה"כ 1962). כל אחת מקבוצות פרטיות אלו היא עצמה כלולה בפרטיות יותר מ190 קבוצות (כמספר שמי"ם), וכן הלאה.
ת"י נימין: אמנם עצם ההשפעה היא מאריך אנפין לזעיר אנפין (היינו, מהמידות שבכתר למידות דאצילות), אבל בפועל היא נמשכת דרך המוחין וע"י הדעת. על פי הקדמה זו יובן, שהמספר 31 הוא ההשפעה הכללית שמצד אריך אנפין. אבל אחרי מעבר המוחין, ההשפעה שנמשכת בפועל מהמוחין למדות (ע"י הדעת) היא על ידי ת"י (410) נימין (שערות דקות)[4]. הרמז להשפעה זו הוא בסדר הקדושה (שאומרים ישראל והמלאכים "קדוש קדוש קדוש"): קדוש בגימטריה 410, ושלוש פעמים קדוש הם המשכת הקדושה של אריך אנפין במידות של שלושת העולמות בריאה, יצירה ועשיה. היינו: א"ל הוי' – בבריאה, א"ל שד"י – ביצירה, א"ל אדנ"י – בעשיה[5].