עמנואל חי ריקי

המקובל רבי רפאל עמנואל חי ריקי (ט"ו תמוז תמ"ז - א' אדר תק"ג) היה מגדולי המקובלים בדורו של הבעל שם טוב שחי ופעל באיטליה ובצפת, שם כיהן כרב וחיבר פירושים למשנה, ספרי קבלה ופיוטים.

נודע בעיקר על שם חיבורו משנת חסידים, שהינו מהחיבורים היסודיים ביותר בקבלת האריז"ל המאפשר היכרות שיטתית עם יסודותיה, ועל אף שיטתו בענין צמצום כפשוטו שרבותינו נשיאינו דחו אותה לחלוטין, הוא מצוטט במקומות רבים בכתבי רבותינו נשיאינו, ונחשב על ידם לספר מוסמך בקבלת האריז"ל.

תולדות חיים

נולד בט"ז תמוז תמ"ז להוריו ר' אברהם ומרים ריקי, ובהיותו תינוק פעוט קבעה משפחתו את מגוריה ברוויגו, מקום מגורי משפחת אמו, ובגיל שש בלבד התייתם מאביו, וגדל אצל דודו (אחי אמו) הרב ידידיה רבינו.

בגיל 19 נפטר דודו, והוא נאלץ להתחיל לנדוד בדרכים ולשמש כמלמד על מנת לפרנס את עצמו.

בספריו מעיד על עצמו כתלמידו של ר' נתן פינקארלי בן ר' יואל, ששימש כמורה הוראה באלכסנדריאה דיל"ה פאלי"ה.

במהלך נידודיו בגורציה ובפירנצה, בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת מרים, ובהמשך נדד לוונציה, ולטריאסט, ובגיל 30 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, למד בה את חכמת הקבלה ועסק בכתבי האריז"ל, וכעבור שנתיים בעקבות מגפה שפרצה באזור ביקש לעזוב את ארץ ישראל באמצעות ספינה, אך הספינה נחטפה על ידי שודדים והם נפלו בשבי.

לאחר ארבעים יום בשבי, פדו אותו והוא הגיע לליוורנו שבאיטליה, שם חיבר את חיבורו העיקרי "משנת חסידים".

כעבור זמן נקרא על ידי בני הקהילה בפירנצה לשמש כרב הקהילה, ושימש בתפקיד זה ארבע שנים, לאחריהם חזר לליוורנו והקדיש את זמנו ומרצו להדפסת ספריו ולהפצתם, כשלצורך כך ערך מסעות לקהילות היהודיות המרכזיות באותה תקופה באיזמיר, סלוניקי, קושטא, אמסטרדם ולונדון.

באחרית ימיו החליט לחזור לארץ ישראל, התעכב כשנתיים בארם צובא ועסק במסחר, ולאחר שצבר מספיק כסף לצורך קיומו, עלה לארץ ישראל וקבע את מגוריו בירושלים.

לאחר תקופה של מגורים בירושלים, יצא למסע גיוס כספים בחוץ לארץ על מנת לייסד ישיבה בירושלים ולהוציא לאור את שאר כתביו שלא נדפסו.

במשך שנתיים התדפק על דלתות נדיבים בחו"ל, ובדרכו חזרה לארץ ישראל פגעו בו שודדים, והוא נרצח בראש חודש אדר תק"ג בגיל 56.

שבוע לאחר רציחתו, הובא לקבורה בצ'נטו שבבולוניה.

בחצר ביתו בירושלים הוקמה ישיבת כנסת ישראל בראשותו של ה"אור החיים" הקדוש, רבי חיים בן עטר.

בחסידות חב"ד

ערך מורחב – צמצום הראשון

אחת המחלוקות הגדולות בשיטת האריז"ל היא בנוגע להבנת דבריו על הצמצום הראשון, האם היה כפשוטו או לא כפשוטו.

רבי עמנואל חי ריקי נחשב כאבי השיטה שמשמעות הצמצום הוא "צמצום כפשוטו", שהבורא פינה עצמו ממקום העולם, ומשגיח עליה כ"מלך המשגיח מחלונו על דבר לכלוך", כאשר לטענתו אין בהגבלה זו שום חסרון כלפי הבורא, היות והציור וההגבלה באו מאיתו וברצונו מבטלה כרגע.

כידוע, אדמו"ר הזקן שלל בתכלית הבנה זו, וכפי שכתב בתניא: "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו, שהקב"ה סילק עצמו ומהותו ח"ו מעולם הזה רק שמשגיח מלמעלה בהשגחה פרטית על כל היצורים כולם אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת." ומאריך שסברא זו מופרכת הן מצד השכל והן מצד הקבלה.

על אף המחלוקת החריפה על דבריו, רבותינו נשיאינו ציטטו את דבריו באופן תדיר והסתמכו עליו בענינים רבים אחרים.

אדמו"ר הזקן עצמו, אף שמיעט להזכיר בספר התניא את ספריהם של המקובלים האחרונים, מצטט ממנו.

אדמו"ר הצמח צדק העיד בשם סבו אדמו"ר הזקן שמן הסתם את כל דבריו ראה בכתבי האריז"ל, ועד כדי כך שהרבי כותב שבמקומות שיש חילוקי לשונות בין הפרי עץ חיים לספרים 'טעמי מצוות' ו'משנת חסידים', יש להכריע כהמשנת חסידים נגד הפרי עץ חיים, וכן התבטא אודותיו "ואעידה לי עדים נאמנים".

בשער הכולל כותב שלדעתו אדמו"ר הזקן לא הורה להשמיט ענין מסויים מהסידור "מפני שזהו דעת ה'משנת חסידים' ולא רצה להיות מנגדו בפועל".

בנוסף על עניני הקבלה המצוטטים מפיו בכתבי רבותינו נשיאינו, אף הניגון לכתחילה אריבער של אדמו"ר המהר"ש מיוסד על תווים שכתב רבי עמנואל בספרו 'הון עשיר'.

משפחתו

• בן דודו רבי יוסף אירגאס.

חיבוריו

• אדרת אליהו - על הש"ס, וכמה עניינים. בסופו שירים וחידות.
• אלקים מושיב יחידים ביתה - כתב חידה.
• הון עשיר (דקדוקי עניות) - פירוש על המשנה.
• כתבי חידה: 'הן היא כמת דולק בתוך המים'
• חושב מחשבות - חידושים על תנ"ך וש"ס בדרך אגדה
• חזה ציון - פירוש על תהלים, דפוס ראשון - ליוורנו תק"ב.
• יושר לבב - ספר קבלה. בספר זה הופיע, בין השאר, ניסוח ברור של תפיסת 'צמצום כפשוטו' בתורת הצמצום הלוריאנית.
• מעשה חושב - על מלאכת המשכן.
• מקוה טהרה - חישוב נפח המים למקוה טהרה והדינים הקשורים בו.
• משנת חסידים - סידור וביאור כל ענייני הקבלה שבכתבי האר"י. הספר נקרא כך משום שהוא מחקה את סגנונה ואת אופן חלוקתה של המשנה למסכתות. המחבר הדפיס שתי מהדורות בחייו אחת בליוורנו, ושנייה, עם הוספות, באחרית ימיו בירושלים.
• קריית ארבע
• תפילין דמארי עלמא - על הנחת תפילין בחול המועד
• סידור משנת חסידים

על ספריו היסודיים חוברו פירושים שונים לאורך הדורות, בהם 'דרך המלך' על 'מסכת עולם קטן' שבמשנת חסידים (ספר המהווה מעין הקדמה לספר), 'מגיד משנה' פירוש על ארבעה סדרי משנה שבמשנת חסידים הנקראים 'מפתח העולמות', 'טעם עצו' - ביאור על מפתח העולמות שבמשנת חסידים, 'מגיד שני' - ביאור על מסכת נשים שהוא עולם הנשמות שבמשנת חסידים, מאת הרב יעקב אריה ליב פרענקיל, וכן עוד מספר פירושים בני דורנו.

קישורים חיצוניים

• עותק בכתב יד של ה'משנת חסידים' המצוי בארכיון ספריית הרבי (פרטי תכריך כתב היד), הנוסח שבכתב היד שונה מהנוסח שבדפוס הנפוץ