נשר
נֶשֶׁר הוא סוג של עוף דורס גדולים ואוכל פגרים, עף למעלה מכל העופות והוא אחד העופות הדורסים הגדולים בטבע. נשר הוא רחמני.
שמו של הנשרעריכה
יש להבדיל בין הנשר, שהוא אוכל נבלות, לבין העיט שהוא טורף. הבלבול בין שני אלו עתיק יומין, וכבר בתוספות[1] העירו, שהזיהוי של נשר עם "אייגלא" (כך בתעתוק לעברית) הוא שגוי, שהרי בגמרא נאמר שלנשר אין "אצבע יתירה" (אצבע אחורית) בעוד ל"אייגלא" יש אצבע כזו.
יש הטוענים שהמקור לשמו של הנשר הוא מן השורש נ.ש.ר, על שום נשירת נוצותיו ופלומת השיער המכסה את ראשו ואת צווארו[2]. הנשר אוכל מבשר הנבלה תוך תחיבה של ראשו אל קרביו של הטרף, ולכן הוא זקוק לנשירת הנוצות בצווארו, כדי שלא יפריעו לאכילתו. הנשר הישראלי מכונה נשר מקראי.
תזונהעריכה
לעיתים רחוקות הנשר תוקף בעל חיים בריא. הנשר יכול להרוג בעל חיים חולה או פצוע. לאחר ארוחתו הנשר נח מעט בישיבה לעיתים מנומנם, ומעכל את מזונו. עם זאת הנשר עשוי גם לצום ללא כל נזק לגופו, במשך 5–6 ימים.
הנשר יכול לראות למרחק של 45 מטרים בקירוב חפץ בגודל של סנטימטר אחד בלבד. הוא אינו רואה יותר טוב מן הנץ אף על פי שהוא נקרא מלך העופות. הנשר אינו מסוגל לשאת את טרפו בטופריו, אלא רק לפלוט אותו מעוכל מן הזפק שלו. כך הנשר מאכיל את גוזליו.
תפוצה בעולםעריכה
תפוצה בעולם: מדרום אירופה דרך טורקיה ואיראן, במזרח התיכון ועד מרכז אסיה.
הנשר בישראלעריכה
הנשר הנפוץ בישראל הוא הנשר המקראי.
תפוצה בארץ: ריכוזים של נשרים מקננים ברמת הגולן, בכרמל, בנחל גמלא, בנחל צין ובנגב: עוף זה נמצא באזורים הרריים בעלי מצוקים. בעבר הייתה אוכלוסיית הנשרים בישראל גדולה בהרבה מאשר כיום. אוכלוסיית מין זה הצטמצמה עקב שלל גורמים, ביניהם: ציד, הרעלה, התחשמלות, הידלדלות מקורות מזון, והפרעה באתרי קינון.
בישראל מצוי הנשר בסכנת הכחדה. הסיבות לצמצום באוכלוסיית הנשרים בארץ הן בעיקר הרעלות בקר, התחשמלות בקווי מתח גבוה, ציד והילכדות ברשתות חקלאיות. הרעלות בקר הנובעות מסיבות שונות, מתגלגלות אל פתחו של הנשר ופוגעות בו. בשנת תשס"ה, נספרו כ-200 נשרים בלבד בארץ. זהו מספר הנמוך בעשרות אחוזים לעומת שנים קודמות.
הנשר בתורהעריכה
הנשר מוזכר בתורה בראש רשימת העופות הטמאים, האסורים למאכל: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה."[3]
באזכורים האחרים, הנשר מוזכר במקרא (26 פעמים) כסמל לעוצמה, קלות מעוף, מהירות ורעבתנות.
"וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים"[4].
"שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ"[5].
"כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם"[6].
"שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי... דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם"[7].
"כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל"[8].
"כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל"[9].
"וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים שָׁם הוּא"[10].
"וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן"[11].
בגמרא הנשר אף מוכתר ל"מלך העופות"[12].
הקב"ה נמשל לנשר, כי הגן על בני ישראל עם ענני הכבוד מהמצריים. כמו שכתוב[13] "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ"
בעבודת האדםעריכה
קל כנשר, לא לראות ברע, לשמירת העיניים[14].
ראו גםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ↑ חולין סג, א דיבור המתחיל 'נץ'.
- ↑ פירוש בעל הטורים לויקרא יא, יג.
- ↑ ויקרא, פרק י"א, פסוק י"ג.
- ↑ שמות, פרק י"ט, פסוק ד'.
- ↑ שמואל ב', פרק א', פסוק כ"ג.
- ↑ משלי, פרק כ"ג, פסוק ה'.
- ↑ שם, פרק ל', פסוקים י"ח–י"ט.
- ↑ איוב, פרק ט', פסוק כ"ו.
- ↑ חבקוק, פרק א', פסוק ח'.
- ↑ איוב, פרק ל"ט, פסוק ל'.
- ↑ יחזקאל, פרק א', פסוק י'.
- ↑ מסכת חגיגה, דף י"ג, עמוד ב'.
- ↑ דברים לב, יא. וראה שם פירוש רש"י. וראה גם דרושי חסידות על פסוק זה.
- ↑ ראה גם נצו"י תש"מ, שיחו"ק (הישן) סכ"ג, לעוד ענינים.