"מי שממשיך בפעולות אלו – הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד"עריכה
"ישנם "שפיץ-חב"ד" החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם, שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי-רצוי – אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם "שפיץ-חב"ד"!...
כוונת הדברים – לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו - הכוונה לספר יחי המלך של שד"ב וולפא - , או ניגונים וכו' - הכוונה לניגון "חיילי אדונינו" - , גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות. ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד, כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!
רצונך לנגן ניגון חסידי – ישנם ניגונים רבים! רצונך לדבר דברי חסידות, להפיץ עניני חסידות – ישנו ריבוי עצום של דברי חסידות! לך בדרך שסללו לנו רבותינו נשיאינו! אף א' אינו זקוק ל"חידושים" שלך, שהתועלת היחידה שבהם היא – מחלוקת חדשה נגד הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, רחמנא ליצלן! שב ולמד חסידות – מאמרי עבודה, והעיקר – שהמאמר ילמד אותך...
ולכן, להוי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו – הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא... שרוצה וחפץ לבוא, אלא שממתין עד שיוסיפו בהפצת המעיינות חוצה, ואילו הוא – מרחק יהודים מתורת החסידות, רחמנא ליצלן!..."
- משיחת כ"ק אדמו"ר ש"פ בראשית ה'תשמ"ה
"הם קורעים ממני חתיכת בשר"עריכה
בפורים תשמ"ט, לאחר תפילת מנחה, קרא רבנו לר' טוביה פלס לחדרו הק'.
באותה התקופה עסק פלוני בארץ הקודש בפרסום זהות משיח, והרבי דיבר בחריפות רבה אודות הנזק הנגרם מפרסום שכזה. בין הדברים התבטא:
"הם קורעים ממני חתיכת בשר".
- מפי הרה"ת ר' טובי' פלס ע"ה
"כפשוט מופרך לגמרי"עריכה
בשלהי חודש ניסן תנש"א שאל דוד נחשון את רבנו האם לפרסם בעיתונים ולעשות פעולות באמצעות השלוחים כדי לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח.
מענה הרבי היה:
"כפשוט מופרך לגמרי."
- יומן הרב פסח צבי שמערלינג, תנש"א
"תורת מנחם"עריכה
בפתח-דבר של ספר "תורת מנחם – ליקוטי לוי יצחק" כתבו העורכים ברכת יהי-רצון לביאת המשיח, והוסיפו:
"על-ידי משיח צדקנו, "מנחם שמו", שילמד תורה – "תורת מנחם" – את כל בני-ישראל, גילוי פנימיות התורה... ועד ל"תורה חדשה מאתי תצא".
כ"ק אדמו"ר השמיט את המילים "תורת מנחם".
- ע"פ צילום ההגהה
"און ווער איז משיח"עריכה
בשיחת ש"פ חיי-שרה תשנ"ב, אמר רבנו כי עבודת השליחות עכשיו היא "להתכונן לקבלת פני משיח בפועל".
באותה שיחה הבהיר כ"ק אדמו"ר שמשמעות הדבר בפשטות היא שכל שליח יכין את אנשי עירו לקבלת פני משיח, על-ידי שהוא מסביר את ענייני משיח באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד.
המניח שהכין את השיחה להגהה הוסיף כמה ביטויים מהם משמע שעל השליח גם לפרסם "מיהו משיח", בכדי "שעי"ז יונח בשכל האדם לקבל את השליח והמשיח שבדורנו "שלח נא ביד תשלח".
כ"ק אדמו"ר מחק המילים: "מיהו משיח", "שעי"ז יונח בשכל האדם לקבל את השליח והמשיח שבדורנו "שלח נא ביד תשלח".
- ע"פ צילום ההגהה
"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח"עריכה
ימים ספורים לפני ז"ך אד"ר ה'תשנ"ב, כתב רבנו מענה בכתב-יד-קודשו. הדברים ברורים ומדברים בעד עצמם:
"אין כל חיוב כלל [!!!] לחפש מיהו משיח וכו' אבל מ"ע מהת' [=מצוות עשה מהתורה]: אהבת כאו"א [=כל אחד ואחד] מישראל, ושלילת המחלוקת וכו' בתכלית – ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו וד"ל".
מילים ספורות אלה מעידות כי רבנו צפה בבירור את תוצאות כל המגמה, של העיסוק בשאלת זהותו של משיח, והזהיר כי תוצאתה תהיה מחלוקת והפך אהבת-ישראל, בשעה ש"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח".