4,324
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:בנצי.jpg|left|thumb|280px|הרב חיים בן ציון רסקין]] | [[תמונה:בנצי.jpg|left|thumb|280px|הרב חיים בן ציון רסקין]] | ||
הרב חיים בן-ציון רסקין נולד ביום ט"ו ב[[סיון]] [[תרכ"ד]] בעיירה דוברובנא שבביילורוסיה למשפחה חסידית שורשית עד [[אדמו"ר הזקן]]. | הרב חיים בן-ציון רסקין נולד ביום ט"ו ב[[סיון]] בשנת [[תרכ"ד]] בעיירה דוברובנא שבביילורוסיה למשפחה חסידית שורשית עד [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, יראת שמים ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו מחוץ לביתו. לעתים היה בוכה על כך בדמעות שליש, ולעתים היה מרים בגאון את נס המאבק למען חינוכם הטהור של ילדי ישראל. כיום מאות צאצאיו הולכים בדרך שכה חפץ בה, כאשר רבים מהם משמשים | חייו של ר' חיים בן ציון היו מוקדשים לחינוכם הטהור של ילדיו לתורה, יראת שמים ולחסידות, למרות הרוחות העזות של ההשכלה והקומוניזם שנשבו מחוץ לביתו. לעתים היה בוכה על כך בדמעות שליש, ולעתים היה מרים בגאון את נס המאבק למען חינוכם הטהור של ילדי ישראל. כיום מאות צאצאיו הולכים בדרך שכה חפץ בה, כאשר רבים מהם משמשים כ[[שלוחים]] בקצוות תבל, ופועלים רבות לחינוכם הטהור והכשר של רבבות ילדים במקומות מושבותיהם. | ||
ביום שלישי, ז' ב[[חשוון]] [[תרצ"ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון | ביום שלישי, ז' ב[[חשוון]] בשנת [[תרצ"ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון ב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבורת ישראל ב[[לנינגרד]]. | ||
==מקאפוסט לחב"ד== | ==מקאפוסט לחב"ד== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
לדאבון לבו, כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה, ואת ניחומיו מצא במשפחתו שהקים. | לדאבון לבו, כעבור שנתיים בלבד נפטרה גם אמו מרת צביה, ואת ניחומיו מצא במשפחתו שהקים. | ||
העיירה רודניא, למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, תושביה נמנו עם חסידי קאפוסט. הסתלקותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מקאפוסט [[רבי שלמה זלמן (נכד הצמח צדק)]]. | העיירה רודניא, למרות היותה סמוכה לליובאוויטש, תושביה נמנו עם חסידי קאפוסט. הסתלקותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרמ"ג מבלי שאחד מבניו נטל רשמית את עטרת הנשיאות, וכן התיישבותו של ר' חיים בן-ציון ברודניא, עשו כנראה את שלהן, והוא קיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מקאפוסט [[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]. | ||
שבע-עשרה שנה חלפו והאדמו"ר מקאפוסט נפטר. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל אדמו"ר הרש"ב ב[[ליובאוויטש]]. | שבע-עשרה שנה חלפו והאדמו"ר מקאפוסט נפטר. ר' חיים בן-ציון החל לנסוע אפוא אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]]. ר' חיים בן ציון סיפר כי שלושה דברים שראה אז, הם אשר רכשו את לבו להתקשר אל אדמו"ר הרש"ב: "אופן נטילת ידיים שלו לסעודת [[שבת]]; ניגון הדביקות ששמע מהרבי; וכן את אופן אמירת ה[[מאמר]] [[דא"ח]] שזכה אז לשמוע לראשונה. מאז דבק בליובאוויטש ולא עשה דבר גדול או קטן ללא ששאל פיהם של אדמו"ר הרש"ב ואחריו בנו וממלא מקומו [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==חינוך ילדיו על טהרת הקודש== | ==חינוך ילדיו על טהרת הקודש== | ||
כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך, ודומה היה שזו הייתה מטרת חייו. אדמו"ר הריי"צ עצמו הזכיר זאת באחת | כל חייו של ר' חיים בן-ציון היו מוקדשים לחינוך ילדיו ברוח החסידות. הוא מסר את נפשו לשם כך, ודומה היה שזו הייתה מטרת חייו. אדמו"ר הריי"צ עצמו הזכיר זאת באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] כדוגמא ומופת: | ||
"גר לו יהודי ליד מוסקבה. בכל יום משכים הוא בשעה ארבע ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהילים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה? מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר". | "גר לו יהודי ליד מוסקבה. בכל יום משכים הוא בשעה ארבע ללמוד תורה, ולפני זה הוא אומר תהילים ושופך דמעות כמים. ועל מה הוא בוכה? מבקש הוא רחמים מה' יתברך שילדיו ונכדיו ילכו בדרך הישר". | ||
אדמו"ר הריי"צ לא נקב בשמו של ר' חיים בן-ציון, אבל לכל הנוכחים הייתה כוונתו ברורה. כך סיפר בנו הצעיר, הרב יעקב יוסף רסקין, ששמע זאת מפי כמה חסידים שהיו נוכחים בשעת אמירת השיחה. | אדמו"ר הריי"צ לא נקב בשמו של ר' חיים בן-ציון, אבל לכל הנוכחים הייתה כוונתו ברורה. כך סיפר בנו הצעיר, הרב [[יעקב יוסף רסקין]], ששמע זאת מפי כמה [[חסידים]] שהיו נוכחים בשעת אמירת השיחה. | ||
יום אחד העתיק את מקום מגוריו | יום אחד העתיק את מקום מגוריו מ[[רודניא]] לגיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. הסיבה הייתה כי ר' חיים בן-ציון הרגיש בסימנים הראשונים של רוח חופשית שמתחילה לנשוב בעיירה החסידית. רוח חופשית זו נשבה באותה תקופה בכל מדינות אירופה, וצעירים יהודים רבים פרקו מעצמם עול תורה ומצוות. | ||
בגיזאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת). הבן הבכור, יהודה לייב, היה אז נער כבן חמש-עשרה שנה, ובעיני אביו נחשב ל'בחור הסמוך לחופתו', שכן ביקש לשדך את ילדיו מוקדם ככל האפשר בכדי לשומרם במסגרת יהודית-חסידית. שלמה, הצעיר ממנו בשנתיים, מצא לו חבר מתאים ללימוד הגמרא בצוותא. אבל הילד יצחק, בן השבע, היה זקוק למלמד ולחיידר שלא היו בנמצא בגיזאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה | בגיזאטסק נאלץ היה להתמודד עם בעיות אובייקטיביות חדשות בחינוכם של ארבעת ילדיו (שלשה בנים ובת). הבן הבכור, [[יהודה לייב רסקין]], היה אז נער כבן חמש-עשרה שנה, ובעיני אביו נחשב ל'בחור הסמוך לחופתו', שכן ביקש לשדך את ילדיו מוקדם ככל האפשר בכדי לשומרם במסגרת יהודית-חסידית. [[שלמה רסקין]], הצעיר ממנו בשנתיים, מצא לו חבר מתאים ללימוד הגמרא בצוותא. אבל הילד [[יצחק רסקין]], בן השבע, היה זקוק למלמד ולחיידר שלא היו בנמצא בגיזאטסק. הוא נשלח אפוא לבית הדודה נחמה (אחות ר' בן-ציון) שגרה ב[[ליאזנא]]. | ||
זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת תרע"ו. | זמן מה לאחר מכן, הודיע לו אדמו"ר הריי"צ - שכיהן באותן שנים כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - כי נפתחה מחלקה מתאימה לגילו של הבן יצחק. או אז עבר הילד ללמוד בליובאוויטש, שם למד עד נישואיו בשנת [[תרע"ו]]. | ||
בשנת תרס"א נולד בן הזקונים יעקב יוסף. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. | בשנת [[תרס"א]] נולד בן הזקונים [[יעקב יוסף רסקין]]. בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף האב ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. | ||
מאז נהיה לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד ר' חיים בן-ציון להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, ל[[ליובאוויטש]] כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי. | מאז נהיה לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד ר' חיים בן-ציון להגיע מידי שנה, לקראת כל [[ראש השנה]], ל[[ליובאוויטש]] כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת [[יום הכיפורים]]. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי. | ||
כמידי שנה, גם לקראת ראש השנה תרע"ז הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של חג הסוכות. | כמידי שנה, גם לקראת ראש השנה [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של [[חג הסוכות]]. | ||
בעקבות ימי מלחמת העולם הראשונה שהגיע אז, נאלץ לעזוב בנו | בעקבות ימי מלחמת העולם הראשונה שהגיע אז, נאלץ לעזוב בנו ה[[תמים]] יעקב יוסף רסקין את הישיבה. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ל[[יחידות]]. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו. | ||
לקראת ראש השנה תרע"ח, נסע ר' חיים בן-ציון לסלוויאנסק הסמוכה | לקראת ראש השנה [[תרע"ח]], נסע ר' חיים בן-ציון לסלוויאנסק הסמוכה ל[[חרקוב]], שם שהה אדמו"ר הרש"ב באותה תקופה. מביקור זה אצל הרבי הביא עמו ניגון חדש ולבבי - "הניגון מסלוויאנסק" או כפי הידוע "[[ניגון רוסטוב]]" וכן "[[ניגון הכנה]]". | ||
==חסיד מקושר לאדמו"ר הריי"צ== | ==חסיד מקושר לאדמו"ר הריי"צ== | ||
מיד עם | מיד עם [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הרש"ב, קיבל עליו ר' חיים בן-ציון את נשיאותו של בנו אדמו"ר הריי"צ, והתקשר אליו בקשר נפשי עמוק. בשבע השנים מאז קבלת הנשיאות ועד שעזב את רוסיה, נסע ר' חיים בן-ציון אל אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ואף נכנס ל[[יחידות]]. כמו כן כתב תכופות לרבי ואף קיבל תשובות. | ||
גם לאחר שאדמו"ר הריי"צ יצא | גם לאחר שאדמו"ר הריי"צ יצא מ[[רוסיה]] והתגורר בלטביה וב[[פולין]], המשיך ר' חיים בן-ציון לכתוב לו בקביעות למרות הסכנה שבדבר. | ||
בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ביחידות לשנן בעל פה את כל המשניות שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'. | בהיותו בן שישים בערך, ציוה עליו אדמו"ר הריי"צ ביחידות לשנן בעל פה את כל המשניות שבסדר 'קדשים', ולשנה הבאה הורה לו שישנן גם את סדר 'טהרות'. | ||
באחד ממכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו משנת תרפ"ג, כותב לו על החשיבות במחשבה אודות הנהגת בני ביתו: "מהוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע זכינו לשמוע בקידוש שמחת תורה (בשנת תר"ס או תרס"א): כשם שחובה לאדם להניח תפילין בכל יום ויום, כן חובת גברא להגביל כל יום ויום שעה קבועה, לחשוב אודות הנהגת ביתו ובית זרעו". | באחד ממכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו משנת [[תרפ"ג]], כותב לו על החשיבות במחשבה אודות הנהגת בני ביתו: "מהוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע זכינו לשמוע בקידוש שמחת תורה (בשנת [[תר"ס]] או [[תרס"א]]): כשם שחובה לאדם להניח [[תפילין]] בכל יום ויום, כן חובת גברא להגביל כל יום ויום שעה קבועה, לחשוב אודות הנהגת ביתו ובית זרעו". | ||
ביום ח' ב[[ניסן]] [[תרפ"ג]], קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ שאורכו חמשה עמודים; רובו של המכתב עוסק בביאור עיוני עמוק בענייני עבודת האדם בדרך החסידות וכן בענייני משפחה. | ביום ח' ב[[ניסן]] [[תרפ"ג]], קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ שאורכו חמשה עמודים; רובו של המכתב עוסק בביאור עיוני עמוק בענייני עבודת האדם בדרך החסידות וכן בענייני משפחה. | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
ככל הידוע היה זה מכתבו האחרון, ובניו ראו כצוואה המסכמת את חייו. בדבריו אלו רמז על פירוש רש"י על המקום שמסביר: "האב מודיע ומכוון דעת בנו אל אמיתך להאמין בך". ואכן, האב ר' חיים בן-ציון הודיע לבניו וכיוון את דעתם לאמונה הטהורה. | ככל הידוע היה זה מכתבו האחרון, ובניו ראו כצוואה המסכמת את חייו. בדבריו אלו רמז על פירוש רש"י על המקום שמסביר: "האב מודיע ומכוון דעת בנו אל אמיתך להאמין בך". ואכן, האב ר' חיים בן-ציון הודיע לבניו וכיוון את דעתם לאמונה הטהורה. | ||
ב[[יום שלישי]], ז' [[חשוון]] בשנת [[תרצ"ט]], נפטר ר' חיים בן-ציון ב[[לנינגרד]] כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. באותו יום זכה לבוא לקבורת ישראל בלנינגרד. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ר]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ר]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ר]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ר]] | ||