33,627
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
[[קובץ:פיקרסקי והרבי.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פיקרסקי יושב מאחורי [[הרבי]] (הראשון משמאל)]] | |||
הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים"), שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] נישא לרעייתו מבית ר' אריה קלפמן, בנו של ר' דוד קלמפן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. לאחר מכן, בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ולפני שהספיק להעביר את בני משפחתו ללונדון פרצה מלחמת העולם השניה. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה. | הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים"), שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] נישא לרעייתו מבית ר' אריה קלפמן, בנו של ר' דוד קלמפן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. לאחר מכן, בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ולפני שהספיק להעביר את בני משפחתו ללונדון פרצה מלחמת העולם השניה. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה. | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
==הקשר לחב"ד== | ==הקשר לחב"ד== | ||
[[קובץ:פיקרסקי | [[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]] | ||
את הקירבה לחב"ד קיבל הרב פיקרסקי עוד מרבותיו שהעריצו את [[אדמו"ר הזקן]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]]. לאחר שהרבי התפלל [[תפילת מנחה]] הוא ניגש לרבי ונתן לו "שלום עליכם" והם שוחחו בלימוד דקות אחדות. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם כביר ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמות ומאז הוא '[[התקשרות|התקשר]]' לרבי{{הערת שוליים|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[ תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]]. | את הקירבה לחב"ד קיבל הרב פיקרסקי עוד מרבותיו שהעריצו את [[אדמו"ר הזקן]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]]. לאחר שהרבי התפלל [[תפילת מנחה]] הוא ניגש לרבי ונתן לו "שלום עליכם" והם שוחחו בלימוד דקות אחדות. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם כביר ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמות ומאז הוא '[[התקשרות|התקשר]]' לרבי{{הערת שוליים|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[ תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]]. | ||
| שורה 46: | שורה 47: | ||
==ציטוטים על הרבי== | ==ציטוטים על הרבי== | ||
ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות: | ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות: | ||