שלום יהודה לייב גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרה"ח הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' ע"ה נולד בג' [[חשון]] [[ה'תרפ"ה]] לאביו הרה"ח הרב משה דובער ולאמו מרת (?).
הרה"ח הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' (אריה) ע"ה נולד בג' [[חשון]] [[ה'תרפ"ה]] לאביו הרה"ח הרב משה דובער ולאמו מרת דאבא.
היה הבכור, אחריו נולד אחי הרה"ח הרב יצחק ואחריו אחיו הרה"ח הרב צבי (העשקה) ז"ל.  
 
היה הבכור, אחריו נולד אחיו הרה"ח הרב יצחק (איצ'קה), ואחיו הרה"ח הרב צבי (העשקה) ז"ל.  


הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' [[יהודה לייב דוטליבוב]] ע"ה.
הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' [[יהודה לייב דוטליבוב]] ע"ה.
   
   
בשנת ה'תרצ"ז קצת לפני הבר מצווה שלו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]].  
בשנת ה'תרצ"ז קצת לפני הבר מצווה שלו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]], בישיבה נהיה תלמידו המובהק של הרה"ח הרב [[שאול ברוק]] ע"ה, בפטירותו קרע עליו קריעה.


בשנת [[תש"ח]] נישא למרת זהבה תבדלחט"א למשפחת חסידה,
בשנת [[תש"ח]] נישא למרת זהבה תבדלחט"א למשפחת חסידה,
שורה 11: שורה 12:
היה חסידו-תלמידו של הרה"ק בעל [[ה"ישמח ישראל"]] מ[[אלכסנדר]], באה"ק היה לו קשר (גם) עם חסידות [[גור]]],  
היה חסידו-תלמידו של הרה"ק בעל [[ה"ישמח ישראל"]] מ[[אלכסנדר]], באה"ק היה לו קשר (גם) עם חסידות [[גור]]],  


לאחר נישואיו עבר לגור בעיר [[בני ברק]].
לאחר נישואיו גר בתל אביב ומאוחר יותר עבר לגור בעיר [[בני ברק]].


הוסמך לרבנות ע"י הרב הרצוג והרב פרנק ז"ל.
הוסמך לרבנות ע"י הרב הרצוג והרב פרנק ז"ל.


לאחר מלחמת ה'תש"ח שירת בצה"ל ושימש שם כשו"ב (עד ה'תשי"ב(?)).
לאחר מלחמת ה'תש"ח שירת בצה"ל ושימש שם כשו"ב (עד ה'תשי"ב). מאז תשי"ב לא עבד כשו"ב, אלא בהנהלת חשבונות וכיו"ב.


בהוראת [[הרבי]], שימש כשובעיר בני ברק עד ה'תשי"ב.
לקראת שנת ה'תשל"ז, נסע עם זוגתו וילדיו (הרב [[משה דוב גינזבורג|משה דוב]] שליט"א, שליח כ"ק אד"ש בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאחים הרה"ח הרב [[יוסף שמחה גינזבורג|יוסף שמחה]], רב היישוב עומר, והרה"ח הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג|חיים לוי יצחק]] שליט"א - משפיע בישיבה בכפ"ח - נשארו ב[[ארץ הקודש]], הרי"ש כשליח, והרלוי"צ כתלמיד תו"ת.) ל[[סידני, אוסטרליה]], לשמש שם כשו. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה.


מאז תשי"ב לא עבד כשו"ב, אלא בהנהלת חשבונות וכיו"ב.
אומן במסירת סיפורים ואמרות היה, של הרב ברוק ובכלל.
עסק הרבה בלימוד בכלל ובחסידות בפרט, בתפילה באריכות ובהתוועדויות בין אנ"ש


לקראת שנת ה'תשל"ז, נסע עם זוגתו וילדיו (הרב [[משה דוב גינזבורג|משה דוב]] שליט"א, שליח כ"ק אד"ש בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאחים הרההרב [[יוסף שמחה גינזבורג|יוסף שמחה]], רב היישוב עומר, והרה"ח הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג|חיים לוי יצחק]] שליט"א - משפיע בישיבה בכפ"ח - נשארו ב[[ארץ הקודש]]) ל[[סידני, אוסטרליה]], לשמש שם כשו"ב. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה.
במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של צאבין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (בפרט בי"ב תמוז וי"ט כסלו וכדומה) ושיעורי תניא וחסידות.


מידי שבת במנחה, היה נודד בין בתי הכנסת בשכונות החדשות  דאז בבני ברק, לחזור דא"ח ברבים.
בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' [[תמוז]] [[תשמ"ה]] נפטר והוא בן שישים בלבד.  
בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' [[תמוז]] [[תשמ"ה]] נפטר והוא בן שישים בלבד.  


משתמש אלמוני