39,916
עריכות
←ישן שבעים שנה
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==ישן שבעים שנה== | ==ישן שבעים שנה== | ||
באשר | באשר להסתלקותו של חוני, קיימת מסורת המופיעה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (תענית כג, א), לפיה כאשר הלך חוני בדרך ראה אדם נוטע [[חרוב]], ושאל אותו מדוע הוא עושה כן, שכן החרוב יישא פרי רק בעוד שבעים שנה. האדם אמר שהוא נוטע את החרובים לדורות הבאים, והוסיף הזקן את האמרה המפורסמת: | ||
"כשם שנטעו אבותי לי, אטע אני לבני". ישב חוני, התנמנם והתעורר כעבור שבעים שנה. כאשר קם משנתו, מצא את נכדו של הזקן כשהוא לוקט מפירות החרוב. משנכנס ל[[בית המדרש]], תירץ חוני כל [[קושיא]] שעלתה בבית המדרש. אמרו החכמים שהמאמרים מיושבים וברורים משל היה פה חוני המעגל שהיה מיישב ומברר את הדברים בזמנו. כאשר אמר להם כי הוא חוני, איש לא האמין לו, ומרוב צער, התפלל חוני וביקש שימות, ואכן הוא מת. בעקבות כך, טבע [[רבא]] את האימרה "או חברותא או מיתותא". (או חבר או מיתה). | "כשם שנטעו אבותי לי, אטע אני לבני". ישב חוני, התנמנם והתעורר כעבור שבעים שנה. כאשר קם משנתו, מצא את נכדו של הזקן כשהוא לוקט מפירות החרוב. משנכנס ל[[בית המדרש]], תירץ חוני כל [[קושיא]] שעלתה בבית המדרש. אמרו החכמים שהמאמרים מיושבים וברורים משל היה פה חוני המעגל שהיה מיישב ומברר את הדברים בזמנו. כאשר אמר להם כי הוא חוני, איש לא האמין לו, ומרוב צער, התפלל חוני וביקש שימות, ואכן הוא מת. בעקבות כך, טבע [[רבא]] את האימרה "או חברותא או מיתותא". (או חבר או מיתה). | ||