←הקשר לחב"ד
| שורה 34: | שורה 34: | ||
מסופר{{הערה|עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.}} כי ב[[י' סיון תרצ"ב]], בו התקיימה חתונתו של הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)]] עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)]] בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]], שוחחו ר' ברוך בער ור' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ו[[מסירות נפש]] [[אדמו"ר הריי"צ]]. | מסופר{{הערה|עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.}} כי ב[[י' סיון תרצ"ב]], בו התקיימה חתונתו של הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)]] עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)]] בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]], שוחחו ר' ברוך בער ור' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ו[[מסירות נפש]] [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
בשנת [[תרצ"ב]] נפגש עמו הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20).]}} בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]. על פגישה זו מסופר: כאשר הגיע [[הרבי]] לר' ברוך בער הקיפוהו תלמידי ישיבת קמניץ ו'התקיפוהו' בקושיות רבות בסוגיות הש"ס, אך הוא לא ענה. לאחר מכן נכנס הרבי לחדרו של ר' ברוך בער, מסר לו את דברי השליחות שנשלח מאדמו"ר הריי"צ ויצא החוצה. לאחר יציאתו מהחדר, קרא | בשנת [[תרצ"ב]] נפגש עמו הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20).]}} בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]. על פגישה זו מסופר: כאשר הגיע [[הרבי]] לר' ברוך בער הקיפוהו תלמידי ישיבת קמניץ ו'התקיפוהו' בקושיות רבות בסוגיות הש"ס, אך הוא לא ענה. לאחר מכן נכנס הרבי לחדרו של ר' ברוך בער, מסר לו את דברי השליחות שנשלח מאדמו"ר הריי"צ ויצא החוצה. לאחר יציאתו מהחדר, קרא הרבי לתלמידים וענה להם אחת לאחת בצורה גאונית על כל קושיותיהם. שאלו ר' ברוך בער שעמד וצפה מהצד "מעיקרא מאי קא-סבר ולבסוף מאי קא סבר?" ענה לו הרבי: כאשר הייתי ב[[שליחות]], לא רציתי להסיט את מעייני לכל דבר אחר". | ||
באותה הזדמנות, כאשר דיבר הרבי עם תלמידיו של רבי ברוך בער, ובמהלך השיחה כאשר שמע רבי ברוך בער את גודל גאונותו והבנתו העמוקה של הרבי בכל חלקי התורה, הרים ר' ברוך בער את כפיו למעלה ואמר לרבי בהתלהבות: "בא אלי לישיבתי, ואעשיך לגודל הדור!". ענה לו [[הרבי]]: "אך אני הנני [[חסיד]] של [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי השווער]]".{{הערת שוליים|תקליטור 'שנים ראשונות' 1.}}. | באותה הזדמנות, כאשר דיבר הרבי עם תלמידיו של רבי ברוך בער, ובמהלך השיחה כאשר שמע רבי ברוך בער את גודל גאונותו והבנתו העמוקה של הרבי בכל חלקי התורה, הרים ר' ברוך בער את כפיו למעלה ואמר לרבי בהתלהבות: "בא אלי לישיבתי, ואעשיך לגודל הדור!". ענה לו [[הרבי]]: "אך אני הנני [[חסיד]] של [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי השווער]]".{{הערת שוליים|תקליטור 'שנים ראשונות' 1.}}. | ||
לפי גרסא אחרת{{הערת שוליים|מפי רב משה חייפ ספוטשינסקי ממונטריאל, מובא ב[[ימי מלך]] עמ' 354.}} היה זה כאשר רבי ברוך בער נסע אל | לפי גרסא אחרת{{הערת שוליים|מפי רב משה חייפ ספוטשינסקי ממונטריאל, מובא ב[[ימי מלך]] עמ' 354.}} היה זה כאשר רבי ברוך בער נסע אל ידידו רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]. באותה עת בא הרבי בשליחות מחותנו אדמו"ר הריי"צ, כדי להחתים את רבי חיים עוזר על כרוז מסוים שיצא באותה עת. הרבי המתין בחוץ, ובאותה עת התפלפלו תלמידיו של רבי ברוך בער בחוץ, אך הרבי לא התערב בנידון. לבסוף כאשר נכנס הרבי אל החדר בו שהו רבי חיים עוזר ורבי ברוך בער, שאלו הם את הרבי לסיבת בואו, וכן שאלוהו על תוכן השיחה בחוץ. הרבי הסביר את סיבת בואו, וחזר על כל המשא ומתן התלמודי שנאמר בחוץ ואת הקושיות הרבות, ותירץ אותם אחת לאחת בגאונות מפליאה. רבי ברוך בער התפעל מאוד מדברי התורה של הרבי ובמיחד מהעמקות "טיפקייט" של התירוצים, וביקש מהרבי שיסע עימו ללמוד בישיבתו ושם מבטיחו שיעשהו ל"גדול בישראל", ומשהתברר לו כי הדבר בלתי אפשרי פרץ בבכי מר. | ||
==הנצחת זכרו על ידי רבותינו== | ==הנצחת זכרו על ידי רבותינו== | ||