|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{לאיחוד|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}
| | #הפניה [[כ"ט באב]] |
| ביום שישי, כ"ט מנחם אב תקע"ב עזב אדמו"ר הזקן את [[ליאדי]], בבריחתו מפני [[נפוליאון בונפרטה]].
| |
| כ"ק אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ"ק רבינו הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, כ"ט מנחם-אב, ער"ח אלול שנת תקע"ב. כ"ק אדמו"ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.
| |
| בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ"ק רבינו הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף.
| |
| | |
| גם את עמוד התפילה (הסטענדר) עליו נהג להתפלל ציוה לעקור ממקומו לקחת עימו, ואת כל נכסיו לקח אדמו"ר הזקן עימו.
| |
| | |
| לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ"ק אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד בביתו, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים וגיגית, וכ"ק רבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.
| |