39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מצרים''', הינה ארץ בו היו בני ישראל מאתים ועשר שנה, החל מרדת [[יעקב אבינו]] למצרים, עד יציאתם ב[[חג הפסח]]. | '''מצרים''', הינה ארץ בו היו בני ישראל מאתים ועשר שנה, החל מרדת [[יעקב אבינו]] למצרים, עד יציאתם ב[[חג הפסח]]. | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
גלות מצרים ברוחניות הוא מה ש[[נפש הבהמית]] מגבלת ומסתרת על ה[[נפש אלקית]], עד שנפש האלוקית מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם. | גלות מצרים ברוחניות הוא מה ש[[נפש הבהמית]] מגבלת ומסתרת על ה[[נפש אלקית]], עד שנפש האלוקית מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם. | ||
המשמעות של יציאת מצרים ב[[עבודת השם]] היא, הסרת המיצר והגבול. והיינו דהשכל שב[[מוח]] מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש<REF>היום יום ד' שבט.</REF>. מסיבה זו יציאת מצרים היא פעולה מתמשכת ולא פעולה חד פעמית, שהרי כל יום ויום האדם מתעלה ויוצא ממיצר נוסף בעבודת ה'. | |||
יציאת מצרים | ב[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|פרק ל"ז]] מבאר את המאמר בכל [[דור]] ו[[דור]] וכל [[יום]] ו[[יום]] חייב [[אדם]] לראות עצמו כאילו הוא [[יציאת מצריים|יצא]] היום מ[[מצרים]], היא יציאת [[נפש אלוקית|נפש האלהית]] ממאסר ה[[גוף]] [[משכא דחויא]] ליכלל ביחוד אור א"ס ב"ה על ידי עסק ה[[תורה]] וה[[מצוות|מצות]] בכלל ובפרט בקבלת מלכות שמים ב[[קריאת שמע]] שבה מקבל וממשיך עליו יחודו ית' בפירוש, באמרו ה' אלהינו ה' אחד. ועל פי המבואר בספר התניא כי המילה "אלהינו" הנאמרת ב[[שמע ישראל]] הוא על דרך הנאמר על [אברהם אבינו]] "אלהי אברהם" וכו', שמשמעותה היא לפי שהיה בטל ונכלל ביחוד אור אין סוף ב"ה, רק שאברהם זכה לזה במעשיו והילוכו בקודש ממדרגה למדרגה, כמו שכתוב ויסע אברם הלוך ונסוע וגו', אבל אנחנו ירושה ומתנה היא לנו, שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו ית' המיוחדים במהותו ועצמותו ית' בתכלית היחוד, והרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמ"ש ב[[זוהר]] הקדוש על פסוק ויקחו לי תרומה [דלי כלומר אותי והווה ליה לומר ותרומה אלא משום דכולא חד עיין שם היטב]:, ובכך נתן לנו את האפשרות ליבטל ביחודו ית', ולזה אין מונע לנו מ[[דביקות]] ה[[נפש]] ביחודו ואורו ית' אלא ה[[רצון]] שאם אין האדם רוצה כלל ח"ו לדבקה בו כו'. אבל מיד שרוצה ומקבל וממשיך עליו אלהותו ית' ואומר {{ציטוטון|ה' אלהינו ה' אחד}}, הרי ממילא נכללת נפשו ביחודו ית' ד"רוח אייתי רוח ואמשיך רוח", והיא בחינת יציאת מצרים. | ||
מסיבה זו, מסביר אדמו"ר הזקן, תקנו את פרשת יציאת מצרים בשעת קריאת שמע דווקא, למרות ש[[מצוות זכירת יציאת מצרים|היא]] מצוה בפני עצמה ולא ממצות קריאת שמע כדאיתא ב[[מסכת ברכות|גמרא]] ו[[שולחן ערוך|פוסקים]] אלא מפני שהן דבר אחד ממש. על כך מרומז גם בסוף פרשת יציאת מצרים המסתיים במילים {{ציטוטון|אני ה' אלהיכם}}, המורה על ביטול הנפש באחדותו יתברך, כמבואר. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]] | ||