39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|מקום פטירה= | |מקום פטירה= | ||
|מקום פעילות=[[בני ברק]] | |מקום פעילות=[[בני ברק]] | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= חבר מועצת גדולי התורה | ||
|רבותיו= רבי [[אברהם ישעיה קרליץ]] | |רבותיו= רבי [[אברהם ישעיה קרליץ]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= שו"ת אז נדברו ח' כרכים | |חיבוריו= שו"ת אז נדברו ח' כרכים, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, ופירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש, בית ברוך על "חיי אדם" ועוד ספרים וקונטרסים. | ||
|השתייכות=[[מוסר|בעלי המוסר]] | |השתייכות=[[מוסר|בעלי המוסר]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''בנימין יהושע זילבר''' (היה מכונה "רבי בנימין הצדיק") היה משיירי בעלי המוסר. | רבי '''בנימין יהושע זילבר''' ([[תרס"ג]] - [[אלול]] [[תשס"ח]] (היה מכונה "רבי בנימין הצדיק") היה משיירי בעלי המוסר. | ||
הרב זילבר | הרב זילבר כיהן כחבר מועצת גדולי התורה ומחברם של ספרים רבים, ביניהם: אז נדברו, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, וכן פירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש, בית ברוך על "חיי אדם" ועוד ספרים וקונטרסים. | ||
את יסודות חינוכו ועיצוב אישיותו קיבל, בנובהרדוק בישיבתו של רבי דוד בליאכר זצ"ל הי"ד במעזריטש. כבר אז דבק בו הכינוי "בנימין הצדיק" שכן היה משכמו ומעלה מכל בני הישיבה בלמדנות ובהתמדה, וזכה ליחס מיוחד מר' דוד ומשאר רבני הישיבה. | את יסודות חינוכו ועיצוב אישיותו קיבל, בנובהרדוק בישיבתו של רבי דוד בליאכר זצ"ל הי"ד במעזריטש. כבר אז דבק בו הכינוי "בנימין הצדיק" שכן היה משכמו ומעלה מכל בני הישיבה בלמדנות ובהתמדה, וזכה ליחס מיוחד מר' דוד ומשאר רבני הישיבה. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
גם בנושא שלימות [[ארץ ישראל]] וסכנת פקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח"ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב"י מגוש קטיף{{הערת שוליים|יחד איתו חתמו גם הראשל"צ [[מרדכי אליהו|הגר"מ אליהו]], ו[[מאיר מאזוז|הגר"מ מאזוז]]. מקרב חברי "מועצת גדולי התורה" הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם יבלטו"א חברי מועגה"ת כבוד קדושת האדמורי"ם [[אברהם יעקב פרידמן|מסדיגורה]] ומבוסטון.}} | גם בנושא שלימות [[ארץ ישראל]] וסכנת פקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח"ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב"י מגוש קטיף{{הערת שוליים|יחד איתו חתמו גם הראשל"צ [[מרדכי אליהו|הגר"מ אליהו]], ו[[מאיר מאזוז|הגר"מ מאזוז]]. מקרב חברי "מועצת גדולי התורה" הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם יבלטו"א חברי מועגה"ת כבוד קדושת האדמורי"ם [[אברהם יעקב פרידמן|מסדיגורה]] ומבוסטון.}} | ||
השתתף בהתוועדויות לציון יום הולדתו של הרביב[[כפר חב"ד]], וחתם על מכתב הברכה לרבינו לרגל שנת הצ'. | |||
בשו"ת אז נדברו הוא דן בהנהגת [[מבצע נש"ק]] של הרבי, ודן בשיטת הרבי שהבת תדליק לפני אימה. | |||
הוא מסר לפרסום מאמרים התורניים בקבצים התורניים שיצאו לאור לכבוד ימי ההולדת של הרבי, והוסיף להם הקדמה לכבודו של רבינו. | |||
==מקורות== | ==מקורות== | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=29967 שטורם נט] | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=29967 שטורם נט] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||