אביטל: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 315 בתים ,  23 באוגוסט 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב יצחק ידגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק ידגר]], [[שליח]] [[הרבי]] לאביטל]]'''אביטל''' הוא מושב ישראלי בעמק יזרעאל, הממוקם בקרבת הר הגלבוע, במרחק של כ-10 ק"מ מדרום ל[[עפולה]]. [[שליח]] [[הרבי]] ביישב הוא הרב [[יצחק ידגר]].
[[קובץ:הרב יצחק ידגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק ידגר]], [[שליח]] [[הרבי]] לאביטל]][[קובץ:299769.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן גורי]]'''אביטל''' הוא מושב ישראלי בעמק יזרעאל, הממוקם בקרבת הר הגלבוע, במרחק של כ-10 ק"מ מדרום ל[[עפולה]]. מקור השם אביטל הוא מספר שמואל א', לציון ברכת הטל שתבוא במקום קללת דוד (שמואל ב' א' 21). "הרי בגלבע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומות כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן". המושב נקרא בעבר "תענך א'". נכון לשנת תש"ע מונה היישוב 450 תושבים.


בשנת [[תשל"ד]], לאחר עיכובים רבים, התמנה הרב [[זכריה גורי]] ל[[רב]] ו[[שוחט]] של המושב ובחורף שנת [[תשמ"ח]] הוכר כרב רשמי מטעם הרבנות הראשית לישראל במעמד נכבד. הרב גורי היה מחובב על בני המושב ובעיקר בזכות מידותיו התרומיות. הוא ניסה להקים ביישוב [[מקוה]] אך לא הספיק, עקב פטירתו בשנת [[תשס"ז]] ומשפחתו השלימה את המלאכה. כיום משמש כרב חבל תענך, שניאור זלמן גורי.  
בשנת [[תשל"ד]], לאחר עיכובים רבים, התמנה הרב [[זכריה גורי]] ל[[רב]] ו[[שוחט]] של המושב ובחורף שנת [[תשמ"ח]] הוכר כרב רשמי מטעם הרבנות הראשית לישראל במעמד נכבד. הרב גורי היה מחובב על בני המושב ובעיקר בזכות מידותיו התרומיות. הוא ניסה להקים ביישוב [[מקוה]] אך לא הספיק, עקב פטירתו בשנת [[תשס"ז]] ומשפחתו השלימה את המלאכה. כיום משמש כרב חבל תענך, שניאור זלמן גורי.  


==בית חב"ד==
==בית חב"ד==
[[קובץ:299769.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן גורי]]בישוב אביטל ישנו [[בית חב"ד]] המנוהל על ידי הרב [[יצחק ידגר]] שהגיע ליישוב בשנת [[תשי"א]], על פי הוראה מפורשת מ[[הרבי]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד. בשנת [[תשט"ז]] הוקם בית הספר מטעם [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מהחלוצים שהוקמו ב[[ארץ ישראל]], מנוהל על ידי השליח הרב ידגר. ב[[חודש מנחם-אב]] [[תשס"ה]] אמר מר דני עטר, ראש מעוצה אזורית גלבוע על בית הספר, כי "זהו בית הספר מס' 1 בחינוך יהודי במועצה האיזורית גלבוע. בית הספר הזה הוא המזוזה של המועצה. אעדיף את סגירת המועצה על סגירת בית הספר".
את [[בית חב"ד]] ביישוב מנהל הרב [[יצחק ידגר]] שהגיע ליישוב בשנת [[תשי"א]], על פי הוראה מפורשת מ[[הרבי]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד. בשנת [[תשט"ז]] הוקם בית הספר מטעם [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מהחלוצים שהוקמו ב[[ארץ ישראל]], מנוהל על ידי השליח הרב ידגר. ב[[חודש מנחם-אב]] [[תשס"ה]] אמר מר דני עטר, ראש מעוצה אזורית גלבוע על בית הספר, כי "זהו בית הספר מס' 1 בחינוך יהודי במועצה האיזורית גלבוע. בית הספר הזה הוא המזוזה של המועצה. אעדיף את סגירת המועצה על סגירת בית הספר".


ביישוב מתקיימת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] מסורתית עם טרקטורים. בחול המועד של [[חג הסוכות]] שנת [[תשס"ה]], לאחר הפסקה של מספר שנים, חזר להתקיים שמחת בית השואבה ביישוב. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ח]] יצאו קבוצת מקורבים של בית חב"ד לסיור בחברון. ב[[אדר]] [[תשס"ח]] התקיים כינוס תורה במלאת שנה לפטירת הרב גורי בהשתתפות תלמידי בית הספר.
ביישוב מתקיימת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] מסורתית עם טרקטורים. בחול המועד של [[חג הסוכות]] שנת [[תשס"ה]], לאחר הפסקה של מספר שנים, חזר להתקיים שמחת בית השואבה ביישוב. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ח]] יצאו קבוצת מקורבים של בית חב"ד לסיור בחברון. ב[[אדר]] [[תשס"ח]] התקיים כינוס תורה במלאת שנה לפטירת הרב גורי בהשתתפות תלמידי בית הספר.