מאיר ברנדסדורפר: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(דף חדש: left|thumb|250px|הרב ברנסדורפר הרב '''מאיר ברנדסדורפר''', כ"ה באלול תרצ"ד - כ' אייר [[תש…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ברנסדורפר.jpg|left|thumb|250px|הרב ברנסדורפר]]
[[תמונה:ברנסדורפר.jpg|left|thumb|250px|הרב ברנסדורפר]]
הרב '''מאיר ברנדסדורפר''', כ"ה ב[[אלול]] [[תרצ"ד]] - כ' [[אייר]] [[תשס"ט]], רב, דיין, פוסק ומוהל, גאב"ד קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר ה[[:קטגוריה:בתי דין|בד"ץ]] של העדה החרדית. עמד בקשרים חמים מאד עם [[חב"ד]].
הרב '''מאיר ברנדסדורפר''', כ"ה ב[[אלול]] [[תרצ"ד]] - כ' [[אייר]] [[תשס"ט]], [[רב]], דיין, פוסק ומוהל, גאב"ד קהילת [[תולדות אברהם יצחק]] וחבר ה[[:קטגוריה:בתי דין|בד"ץ]] של [[העדה החרדית]]. עמד בקשרים חמים מאד עם [[חב"ד]].


==ביוגרפיה אישית==
==ביוגרפיה אישית==
הרב ברנדסדורפר נולד באנטוורפן שבבלגיה בכ"ה באלול תרצ"ד, לרבי שלמה ולפרומט.
הרב ברנדסדורפר נולד באנטוורפן שבבלגיה ב[[כ"ה באלול]] תרצ"ד, לרבי שלמה ולפרומט.


בשנת [[תש"ו]], עלה ל[[ארץ ישראל]] עם הוריו שהתיישבו בשכונת בתי אונגרין שב[[ירושלים]].
בשנת [[תש"ו]], עלה ל[[ארץ ישראל]] עם הוריו שהתיישבו בשכונת בתי אונגרין שב[[ירושלים]].


הגאון ר' מאיר ברנדסדופר זצ"ל היה תלמיד מובהק של הגה"ח ר' אברהם-צבי (הירש) כהן זצ"ל ראש הכולל בכפר-חב"ד, והוא תמיד היה מזכיר את רבו זה בסילודין.
הגאון ר' מאיר ברנדסדופר זצ"ל היה תלמיד מובהק של הגה"ח ר' אברהם-צבי (הירש) כהן ראש הכולל בכפר-חב"ד, והוא תמיד היה מזכיר את רבו זה בסילודין.


נישא לברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו האישי של הד"ר משה וולך, מייסדו ומנהלו של [[בית רפואה]] "שערי צדק".
נישא לברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו האישי של הד"ר משה וולך, מייסדו ומנהלו של [[בית רפואה]] "שערי צדק".


תלמיד-חבר שלו הוא יבלחט"א הגה"ח ר' [[יקותיאל פרקש]] שליט"א, וכמה מרבני חב"ד עברו אצלו "שימוש" לרבנות, כמו  הרב [[לוי ביסטריצקי]] זצ"ל ויבלחט"א הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] שליט"א ועוד.
תלמיד-חבר שלו הוא הרב [[יקותיאל פרקש]]וכמה מרבני חב"ד עברו אצלו "שימוש" לרבנות, כמו  הרב [[לוי ביסטריצקי]] ויבלחט"א הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] ועוד.
   
   
רבים מבני משפחתו הינם חסידי חב"ד – דודו וגיסו הוא הרב [[חיים מנחם טייכטל]] מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ירושלים]]. הוא עצמו היה נחשב כבקיא נפלא בשו"ע אדה"ז. אמרו עליו שהיה חוזר כל שבת על כל הל' נידה ב[[שולחן ערוך הרב]] למען לא יכשל חלילה בדבר הלכה.
רבים מבני משפחתו הינם חסידי חב"ד – דודו וגיסו הוא הרב [[חיים מנחם טייכטל]] מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ירושלים]]. הוא עצמו היה נחשב כבקיא נפלא בשו"ע אדה"ז. אמרו עליו שהיה חוזר כל [[שבת]] על כל הל' נידה ב[[שולחן ערוך הרב]] למען לא יכשל חלילה בדבר הלכה.


==תפקידיו ופעילותו הציבורית==
==תפקידיו ופעילותו הציבורית==
שורה 23: שורה 23:
בשנת [[תשל"ב]] התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כאחראי וכפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה החרדית.  
בשנת [[תשל"ב]] התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כאחראי וכפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה החרדית.  


בכ' ב[[אלול]] [[תשנ"ו]], במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב משה אריה פריינד, הוכתר בצוותא עם הרב משה הלברשטאם כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר הכתרתו כדיין, יזם את פריצת הדרך של שחיטת [[בקר]] בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לקיים שחיטה רק בתחומי הארץ ולא שיווקה בשר קפוא.
בכ' ב[[אלול]] [[תשנ"ו]], במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב [[משה אריה פריינד]], הוכתר בצוותא עם הרב [[משה הלברשטאם]] כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר הכתרתו כדיין, יזם את פריצת הדרך של שחיטת [[בקר]] בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לקיים שחיטה רק בתחומי הארץ ולא שיווקה בשר קפוא.


היה דבוק מאד בדרך החסידות, ומקורב מאד לרבו האדמו"ר הרה"צ ר' [[אברהם יצחק קאהן]] זצוק"ל מ"תולדות אהרן", והיה ממכתירי רבו הנוכחי יבלטו"א הרה"צ ר' [[שמואל יעקב קאהן]] שליט"א האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק", וכיהן כרב ומו"צ של קהילה קדושה זו, וכן כרבה של בתי אונגרים בירושלים וזאת בנוסף על מעמדו הרם כחבר הבד"צ העדה החרדית.
היה דבוק מאד בדרך החסידות, ומקורב מאד לרבו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ"תולדות אהרן", והיה ממכתירי רבו הנוכחי רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק", וכיהן כרב ומו"צ של קהילה קדושה זו, וכן כרבה של בתי אונגרים בירושלים וזאת בנוסף על מעמדו הרם כחבר הבד"צ העדה החרדית.


מעבר לתפקידו כדיין וכאחד מפוסקי ההלכה הנחשבים בציבור החרדי, שימש הוא גם כמוהל מבוקש אשר ערך [[ברית מילה|בריתות מילה]] מידי יום.
מעבר לתפקידו כדיין וכאחד מפוסקי ההלכה הנחשבים בציבור החרדי, שימש הוא גם כמוהל מבוקש אשר ערך [[ברית מילה|בריתות מילה]] מידי יום.
324

עריכות