39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
[[קובץ:מרדכי שלמה פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]] | |||
[[פרידמן_ליד_הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]] | |||
[[פרידמן_אלטהויז_וקרסיק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עם הרה"ח ר' פנחס אלטהויז ז"ל והרה"ח ר' אליעזר קרסיק ז"ל]] | |||
[[פרידמן_בוחן_ילדים_בתל_אביב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר _בוחן_ילדים_בתל_אביב.]] | |||
רבי '''מרדכי שלמה פרידמן''' האדמו"ר מבויאן חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשיא אגודת האדמורי"ם באמריקה. | רבי '''מרדכי שלמה פרידמן''' האדמו"ר מבויאן חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשיא אגודת האדמורי"ם באמריקה. | ||
הרב פרידמן נולד בבויאן ב[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לאביו רבי יצחק מבויאן בעל "פחד יצחק", שהיה נכד ישראל מרוז'ין. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי [[יוחנן מרחמסטריווקא]] בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל. הוא התחנך על ברכי אביו והעפיל למדרגות גבוהות ב[[לימוד התורה]] בהשגה אלקית ובדביקות בבורא. בח"י סיון [[תרס"ח]] נישא לבתו של ר' ישראל שלום יוסף ממעז'בוז נכד האוהב ישראל מאפטא. בתרע"ז בהיותו בן כ"ו שנים הוכתר לישב על כסא אביו. | הרב פרידמן נולד בבויאן ב[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לאביו רבי יצחק מבויאן בעל "פחד יצחק", שהיה נכד ישראל מרוז'ין. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי [[יוחנן מרחמסטריווקא]] בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל. הוא התחנך על ברכי אביו והעפיל למדרגות גבוהות ב[[לימוד התורה]] בהשגה אלקית ובדביקות בבורא. בח"י סיון [[תרס"ח]] נישא לבתו של ר' ישראל שלום יוסף ממעז'בוז נכד האוהב ישראל מאפטא. בתרע"ז בהיותו בן כ"ו שנים הוכתר לישב על כסא אביו. | ||
ב[[תרפ"ז]] התיישב ב[[ניו יורק]] | ב[[תרפ"ז]] התיישב ב[[ניו יורק]]. היה פעיל הרבה בעניני הכלל, ואחרי ה[[שואה|מלחמה]] התגייס לשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה, ולעזרת הפליטים. | ||
אהבת ישראל שבערה בו היתה לשם דבר והרבה לפזר סכומים גדולים לצדקה, תוך שהוא עצמו מסתפק במועט שבמועט. ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] ושמר את החזקה שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסדיגורא על ההדלקה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]], וכשנבצר ממנו לבוא מינה לכך שליח את רבה של צפת. | אהבת ישראל שבערה בו היתה לשם דבר והרבה לפזר סכומים גדולים לצדקה, תוך שהוא עצמו מסתפק במועט שבמועט. ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] ושמר את החזקה שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסדיגורא על ההדלקה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]], וכשנבצר ממנו לבוא מינה לכך שליח את רבה של צפת. | ||
| שורה 10: | שורה 14: | ||
כיסופים לגאולה מילאו את כל ישותו והרבה להתעניין במצב ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]] ולהתפלל עבורם. ב[[תשי"ג]] יסד את הישיבה הקדושה "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]], המתנוססת לשם ולתהלה. בשנת [[תשכ"ח]] חלה וגם בגבור עליו מחלתו המשיך בעבודת הקודש ובהתמדתו העצומה ב[[תורה]], עד שנסתלק ביום ה' אדר [[תשל"א]] ונטמן בהר הזיתים. | כיסופים לגאולה מילאו את כל ישותו והרבה להתעניין במצב ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]] ולהתפלל עבורם. ב[[תשי"ג]] יסד את הישיבה הקדושה "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]], המתנוססת לשם ולתהלה. בשנת [[תשכ"ח]] חלה וגם בגבור עליו מחלתו המשיך בעבודת הקודש ובהתמדתו העצומה ב[[תורה]], עד שנסתלק ביום ה' אדר [[תשל"א]] ונטמן בהר הזיתים. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב אל הרבי מבויאן{{הערת שוליים|בי"א אלול תש"א אגרת א'תקכ.}} בתור נשיא אגודת האדמורי"ם | [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב אל הרבי מבויאן{{הערת שוליים|בי"א אלול תש"א אגרת א'תקכ.}} בתור נשיא אגודת האדמורי"ם ב[[ארה"ב]] לקבוע [[תענית ציבור]] יחד עם הרב הרצוג, הרב דושינסקי, רבני הספרדים, והרב [[יחזקאל אברמסקי]]. כמו"כ עמד עמו הרבי בקישר מכתבים בענין האגודה למען שמירת שבת שהקים. | ||
ב[[חשוון]] [[תש"ז]], כתב האדמו"ר מבויאן אל [[הרבי הריי"צ]]: | ב[[חשוון]] [[תש"ז]], כתב האדמו"ר מבויאן אל [[הרבי הריי"צ]]: | ||
| שורה 20: | שורה 24: | ||
ביום [[י"ג באלול]] [[תשכ"ו]] עברה ליד [[770]] לויה של | ביום [[י"ג באלול]] [[תשכ"ו]] עברה ליד [[770]] לויה של | ||
הרה"ח ר' משה שלמה הכהן הורנשטיין חסיד בויאן{{הערת שוליים| הוא היה בא בראשי חדשים ל 770- ומקבל עליה של כהן במנין של הרבי, אח"כ היה נכנס לחדרו הקדוש של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה", אולם בר"ח אלול תשכ"ו לא איחל לו, והיה מאד מודאג מזה. ואכן פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.}} שאשתו ז"ל היתה קרובת משפחה של הרבי. הרבי ליוה את הארון בהליכה קצרה ואח"כ נכנס לרכב שנסע אחרי הלויה עד בית מדרשו של האדמו"ר מבויאן באיסט סייד מנהטן. כשראה הרבי את האדמו"ר מבויאן יורד במדריגות ביתו, יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו. | הרה"ח ר' משה שלמה הכהן הורנשטיין חסיד בויאן{{הערת שוליים| הוא היה בא בראשי חדשים ל 770- ומקבל עליה של כהן במנין של הרבי, אח"כ היה נכנס לחדרו הקדוש של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה", אולם בר"ח אלול תשכ"ו לא איחל לו, והיה מאד מודאג מזה. ואכן פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.}} שאשתו ז"ל היתה קרובת משפחה של הרבי. הרבי ליוה את הארון בהליכה קצרה ואח"כ נכנס לרכב שנסע אחרי הלויה עד בית מדרשו של האדמו"ר מבויאן באיסט סייד מנהטן. כשראה הרבי את האדמו"ר מבויאן יורד במדריגות ביתו, יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו. | ||
[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]] | |||
הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן היתה מיוחדת במינה. לפי השמועה היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]] ב[[פורים]]. הצדיק היה מזכיר את שמו של כ"ק אדמו"ר ביראת כבוד מיוחדת. כשאחד מחסידיו שבא מארץ הקודש להסתופף בצלו, נכנס לקבל את ברכת הפרידה, אמר לו שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש". | הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן היתה מיוחדת במינה. לפי השמועה היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]] ב[[פורים]]. הצדיק היה מזכיר את שמו של כ"ק אדמו"ר ביראת כבוד מיוחדת. כשאחד מחסידיו שבא מארץ הקודש להסתופף בצלו, נכנס לקבל את ברכת הפרידה, אמר לו שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש". | ||