דוד מתתיהו רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|200px|בנו רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק]]
[[קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|200px|בנו רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק]]
[[קובץ:שידלובצא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתנו רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא]]
[[קובץ:שידלובצא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתנו רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא]]
רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ''' האדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]] [[בני ברק]] (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]), הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.
רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ''' ראש ישיבת אור קדושים מביאלא, ולאחר פטירת אביו הוכתר להאדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]] [[בני ברק]] (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]), הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.


נולד לאביו רבי יחיאל יהושע מביאלא בשנת תרפ"ט. בשנות מלחמת העולם השניה הוא הועבר לארץ ישראל יחד עם שנים מאחיו, ושם למד בישיבת פונוביז', בראשותו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת.  באחד מימי [[ראש חודש]], הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".{{הערת שוליים|בטאון עולם החסידות, כסליו תשנ"ח.}}  
נולד בעיר [[שדליץ]] שב[[פולין]] ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ח]]. הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. בשנת [[ה'תש"ב]] ([[1942]]) נספח יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל[[ילדי טהראן]]. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] [[ה'תש"ג]] ([[1943]]), אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']], ולמד בישיבת פוניבז' בראשותו של הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת.  באחד מימי [[ראש חודש]], הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".{{הערת שוליים|בטאון עולם החסידות, כסליו תשנ"ח.}}  


הוא נישא לרעייתו בת למשפחה רבנית, אך לאחר שילדה לו שני בנות היא נפטרה. למרות זאת הוא לא נפל ברוחו. באותה עת אף הקים את ישיבת "אור קדושים" ביאלא, ושימש כראש הישיבה. הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא. לאחר זמן נישא למרת שרה רבקה פרקוביץ', שילדה לו חמש בנים.
עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערת שוליים|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[ה'תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערת שוליים||בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר נישא לשרה רבקה רבינוביץ.


== קשרים מיוחדים עם הרבי ==
== קשרים מיוחדים עם הרבי ==
39,916

עריכות