39,916
עריכות
מויקיפדיה
אין תקציר עריכה |
(מויקיפדיה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי מנא''' בנו של [[רבי יונה]] היה [[אמורא]] ומוזכר בעיקר ב[[תלמוד ירושלמי]], אך גם | '''רבי מנא''' בנו של [[רבי יונה]] היה [[אמורא]] ומוזכר בעיקר ב[[תלמוד ירושלמי]], אך גם בב[[תלמוד בבלי]] הוא מוזכר לפעמים. הוא היה רבו של [[רבי חנינא]]. יש להבדיל בינו לבין ה[[תנא]] רבי מנא שמוזכר בתוספתא. | ||
==ביוגרפיה== | |||
רבי מנא היה בנו ותלמידו של [[רבי יונה]], שהיה מתלמידי החכמים הבולטים בדור שלפני - הדור הרביעי. כך פעמים רבות כשלימד הלכה, מסר דברים בשם אביו; כאשר שמע אותם מאביו בבית, אמר: "כך אמר לי אבא", וכאשר שמע אותם מאביו בבית המדרש, אמר: "כן אמר רבי יונה".{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], ד', י', ובפירוש [[קרבן העדה]].}} כמו כן למד ו[[שימוש חכמים|שימש]] את [[רבי יוסי בר זבידא]] שהיה חברו של אביו - רבי יונה.{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שקלים]], ז', ב'.}} פעם הלך לעיר קיסרין ([[קיסריה]]), שם למד אצל האמוראים [[רבי חזקיה]], [[רבי אושעיה בר שמי]], [[רבי אהבה]], [[רבי זעירא]] ו[[רבי זריקן]].{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]], א', ג'; [[מסכת כלאיים]], ו', ג'; [[מסכת חלה]], א', א'; [[מסכת שבת]], ז', ב'.}} | |||
[[תלמיד חבר]] שלו היה [[רבי יוסי ברבי בון]],{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שביעית]], ו', ב'.}} וחבר שלו המוזכר במיוחד היה [[רבי חנניה דציפורין]], שמוזכרות מחלוקות רבות ביניהם, בלשון "רבי חנניה ורבי מנא: חד אמר... וחרנה {{גודל|1|(האחר)}} אמר...".{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת חלה]], ב', ב'; [[מסכת פסחים]], ג', א' ובמקומות נוספים.}} לאחר ההיכרות ביניהם רבי חנניה הכיר, ברוב [[ענווה]], בכך שרבי מנא עולה עליו בגדלותו בתורה, ומסר לו את תפקיד [[ראש הישיבה]] ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], ולא די בכך, אלא שאף ישב ללמוד אצלו כאחד התלמידים.{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת פסחים]], ו', א'.}} | |||
==אישיותו== | |||
רבי מנא הביע שאט נפש כלפי אנשים שרכשו תואר כבוד רבני - "רבי" - באמצעות מתנות לנשיאים, {{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת ביכורים]], ג', ג'.}} וייתכן שבעקבות כך מוזכר בתלמוד שהוא נרדף על ידי אנשי בית הנשיא. כך מסופר כי פעם אחת כשנרדף על ידי אנשים אלה, הלך לקברו של אביו, ואמר "אבא, אבא, בני בית הנשיא מצערים לי". כך גם מסופר כי פעם אחת כאשר עברו אנשי בית הנשיא ליד קברו של אביו, רבי יונה, פרסות סוסיהם התקבעו, והם לא יכלו לזוז ממקומם, עד שהתחייבו לא לצער אותו יותר.{{הערת שוליים|[[תלמוד בבלי]], [[S:תענית כג ב|מסכת תענית, דף כ"ג, ב']].}} | |||
== תורתו == | == תורתו == | ||