39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
(שינוי) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:חוצפית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת התנא רבי חוצפית המתורגמן - מעשרת הרוגי מלכות - ליד צפת]] | [[קובץ:חוצפית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת התנא רבי חוצפית המתורגמן - מעשרת הרוגי מלכות - ליד צפת]] | ||
[[קובץ:רבי ישמעאל כהן גדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול - מעשרת הרוגי מלכות - בסג'ור]] | [[קובץ:רבי ישמעאל כהן גדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול - מעשרת הרוגי מלכות - בסג'ור]] | ||
'''עשרה הרוגי מלכות''', הם עשרת מה[[תנאים]] שנהרגו על קידוש השם על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת ה[[שבטים]] שמכרו את [[יוסף הצדיק]], ולכן הם נהרגו. מתנאים אלו היה רבי ישמעאל | '''עשרה הרוגי מלכות''', הם עשרת מה[[תנאים]] שנהרגו על קידוש השם על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת ה[[שבטים]] שמכרו את [[יוסף הצדיק]], ולכן הם נהרגו. מתנאים אלו היה [[רבי ישמעאל כהן גדול]], [[רבי עקיבא בן יוסף]], [[רבן שמעון בן גמליאל]], [[רבי חנינא בן תרדיון]], [[רבי אלעזר בן שמוע]], [[רבי ישבב הסופר]], [[רבי חוצפית המתורגמן]] וי"א גם [[רבי חנינא סגן הכהנים]]. | ||
== שלומה של מלכות == | == שלומה של מלכות == | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
במסכת אבות מובאת המימרא של "התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו". | במסכת אבות מובאת המימרא של "התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו". | ||
הצורך | הצורך בהבטחת "שלומה של מלכות״ כהקדמה ל[[לימוד התורה]] כדבעי, מודגש כאשר בעלי המימרות שבמשנתנו הם "רבי חנינא סגן הכהנים" ורבי חנינא בן תרדיון: | ||
שני תנאים אלו הם בין "עשרה הרוגי מלכות": רבי חנינא בן תרדיון — לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים — לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה"מלכות" שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד"עשרה הרוגי מלכות" הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד״שלומה של מלכות״ כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו תיים בלעו. | שני תנאים אלו הם בין "עשרה הרוגי מלכות": רבי חנינא בן תרדיון — לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים — לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה"מלכות" שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד"עשרה הרוגי מלכות" הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד״שלומה של מלכות״ כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו תיים בלעו. | ||