39,916
עריכות
(שינוי שמו של ר''א הקפר מ''אלעזר'' ל''אליעזר'', וזאת עפ''י גירסת רבה''ז בסידורו) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
הוא אומר ש[[נזיר]] נקרא חוטא לפי שנדר עצמו מן היין. [[רש"י]] מזכירו בשמו על הפסוק "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש", ולאחר שמפרש "שלא נזהר מטומאת המת", מביא גם דעתו זו של רבי אלעזר הקפר, ומכאן שענין זה קשור לשמו, ובכך מוסבר למה אנו נזקקים גם לפשט השני. | הוא אומר ש[[נזיר]] נקרא חוטא לפי שנדר עצמו מן היין. [[רש"י]] מזכירו בשמו על הפסוק "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש", ולאחר שמפרש "שלא נזהר מטומאת המת", מביא גם דעתו זו של רבי אלעזר הקפר, ומכאן שענין זה קשור לשמו, ובכך מוסבר למה אנו נזקקים גם לפשט השני. | ||
מסביר [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&hilite=2a2ff3f7-31f7-414a-8881-b832ca8c061b&st=%u05d4%u05e7%u05e4%u05e8&pgnum= | מסביר [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&hilite=2a2ff3f7-31f7-414a-8881-b832ca8c061b&st=%u05d4%u05e7%u05e4%u05e8&pgnum=333 ח"ב].}}, כי רבי אלעזר הקפר אומר בפרקי אבות "על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת". על מאמר זה לכאורה קשה: ממ"נ, איך הוא רצונו. וההסבר בזה הוא, שאכן כשיורד לעולם צריך להיות רצונו להשאר למעלה ששם כמובן טוב לו יותר. אבל לאחר שרואה שרצון השי"ת הוא שירד למטה, והרי [[הקב"ה]] הוא [[טוב]] ודרך הטוב להיטיב, על כרחך שזה ירידה לצורך עלייה. | ||
מסיבה זו סובר רבי אלעזר שהמצער עצמו מהיין נקרא חוטא, שכיון שרצון הבורא הוא שיהיה בזה ה[[עולם]], אין לו להתנתק מהעולם - "מה לי קטלא כולא ומה לי קטלא פלגא"{{הערת שוליים|ב"ק סה.}}, אלא להיות בזה העולם ושיהיה לו שייכות בעניני העולם, ולכן אם מצער עצמו מהיין נקרא חוטא. לפי רבי אלעזר, דווקא "הרואה סוטה בקלקולה", שאז רואה שאפשר להגיע דרך עניני עולם הזה לענינים של קלקול, וכמאמר ה[[בעש"ט]] שכל ענין שאדם רואה יש לו שייכות אליו. | מסיבה זו סובר רבי אלעזר שהמצער עצמו מהיין נקרא חוטא, שכיון שרצון הבורא הוא שיהיה בזה ה[[עולם]], אין לו להתנתק מהעולם - "מה לי קטלא כולא ומה לי קטלא פלגא"{{הערת שוליים|ב"ק סה.}}, אלא להיות בזה העולם ושיהיה לו שייכות בעניני העולם, ולכן אם מצער עצמו מהיין נקרא חוטא. לפי רבי אלעזר, דווקא "הרואה סוטה בקלקולה", שאז רואה שאפשר להגיע דרך עניני עולם הזה לענינים של קלקול, וכמאמר ה[[בעש"ט]] שכל ענין שאדם רואה יש לו שייכות אליו. |
עריכות