39,916
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}} | בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}} | ||
מסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=1&daf=7&format=text ברכות ז, א.}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה: | מסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=1&daf=7&format=text ברכות ז, א].}} אודות מדריגות נפלאות להם זכה: | ||
:::''תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא | :::''תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו". | ||
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה מלאך שדיבר את דברו של הקב"ה בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערת שוליים|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות השכינה כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל". | ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה מלאך שדיבר את דברו של הקב"ה בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערת שוליים|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות השכינה כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל". | ||
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערת שוליים|[[תורת מנחם]] שנת תשי"ד חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}} | השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערת שוליים|[[תורת מנחם]] שנת תשי"ד חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||