39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
(דף חדש: '''רבי יצחק נפחא''' הוא תנא מהדורות הראשונים{{הערת שוליים|ערכי תנאים ואמוראים עמ' תרנ"ה.}}, ורבי יהודה …) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים{{הערת שוליים|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.}} מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה{{הערת שוליים|שם.}} אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של [[רבי יוחנן]]{{הערת שוליים|שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".}} | ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים{{הערת שוליים|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.}} מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה{{הערת שוליים|שם.}} אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של [[רבי יוחנן]]{{הערת שוליים|שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".}} | ||
==רבי יצחק נפחא== | ==רבי יצחק נפחא== | ||
היה גם אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של רבי יוחנן שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה לאברהם אבינו, לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{הערת שוליים|[[סנהדרין צו ע"א.}} באותה | היה גם אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של רבי יוחנן שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה לאברהם אבינו, לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין צו ע"א.}} באותה הזדמנות התבטא [[ריש לקיש]]: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא". | ||
הוא היה זקן מעט מרבי אמי ורבי אסי, שהיו יונקים מתורתו{{הערת שוליים|ראה בבא קמא ס ע"ב.}}. | הוא היה זקן מעט מרבי אמי ורבי אסי, שהיו יונקים מתורתו{{הערת שוליים|ראה בבא קמא ס ע"ב.}}. | ||
אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{הערת שוליים|מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב ע"פ.}}: "משל למטרונא | אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{הערת שוליים|מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב ע"פ.}}: "משל למטרונא שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (בבית הסוהר) והלך לו, הי' המלך עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה הקב"ה עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו לבבל ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות השכינה שעי"ז הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם{{הערת שוליים|[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב ח"ב ש"פ נצבים, העת"ר א'קלח.}}. על פי הסבר של [[אדמו"ר מהר"ש]] הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו ית' עליהם הי' להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה{{הערת שוליים|[[תורת שמואל]] תר"ם ח"א מאמר מצה זו קיד.}}. | ||
הוא טמון במערה מירון. כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר ב[[מירון]], הוא נכנס לבדו במערת רבי יצחק נפחא, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של רבינו, בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת [[רוסיה|רוסיא]] וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח". | הוא טמון במערה מירון. כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר ב[[מירון]], הוא נכנס לבדו במערת רבי יצחק נפחא, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של רבינו, בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת [[רוסיה|רוסיא]] וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] [[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:תנאים]] [[קטגוריה:אמוראים]] | ||