12,624
עריכות
←מהות הכיסוי
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
הכיסוי, הוא מצב שלא מבואר בפירוש מהותו. אחד מהפירושים לכך, הוא מצב בו נראה כביכול מלך המשיח מת. מצבים דומים נשנו בהסטוריה של כלל ישראל פעמים מספר, כאשר למראה העינים נראה הדבר כאילו מת, ובאמת לא מת אלא "סבורים היו שמת". | הכיסוי, הוא מצב שלא מבואר בפירוש מהותו. אחד מהפירושים לכך, הוא מצב בו נראה כביכול מלך המשיח מת. מצבים דומים נשנו בהסטוריה של כלל ישראל פעמים מספר, כאשר למראה העינים נראה הדבר כאילו מת, ובאמת לא מת אלא "סבורים היו שמת". | ||
1. '''יעקב אבינו''': בגמרא<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=5b&format=pdf תענית ה, ב.]</REF> אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אמר לו: מקרא אני דורש. ופרש"י: לא מת. אלא חי הוא לעולם: מקרא אני דורש. '''והאי דחנטו חנטיא - סבורים היו שמת!''' | 1. '''יעקב אבינו''': בגמרא<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=5b&format=pdf תענית ה, ב.]</REF> אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אמר לו: מקרא אני דורש. ופרש"י: לא מת. אלא חי הוא לעולם: מקרא אני דורש. '''והאי דחנטו חנטיא - סבורים היו שמת!'''. הרבי מפרש{{הערה|1=[http://www.sichos.com/nosim.asp?id1=hiskashrus&id2=5731-11-20 התוועדות כ' מנ"א תשל"א], לקו"ש חל"ו שיחה הג' לפ' ויחי, ועוד.}} שהמדובר שחי כפשוטו ברמה ההלכתית, ועד שלא טימא טומאת מת! | ||
הרמב"ן<REF>פרשת ויחי.</REF> ורבינו בחיי<REF>שם.</REF> מסבירים כי יעקב אבינו עבר לגוף אחר, לבוש דק, ובו נחשב לחי עלי אדמות, כמו רבינו הקדוש. | |||
2.'''משה רבינו''', כאשר עלה השמימה לקבל את התורה, בא השטן ביום הארבעים, ערבב את העולם והראה להם לישראל כמין דמות משה מת.<REF> [[מסכת שבת]] פט, א. רש"י שמות לב, א. וראה עוד במ"ר שמות פ׳ מא פסקא י׳ (ובדפוסי ווילנא פסקא ז׳).</REF> לבסוף אלו שכפרו במשה ועבדו את העגל נידונו בארבע מיתות, ואלו שהמתינו בסבלנות הם [[שבט לוי]], אשר זכו להם ולזרעם עד עולם. | 2.'''משה רבינו''', כאשר עלה השמימה לקבל את התורה, בא השטן ביום הארבעים, ערבב את העולם והראה להם לישראל כמין דמות משה מת.<REF> [[מסכת שבת]] פט, א. רש"י שמות לב, א. וראה עוד במ"ר שמות פ׳ מא פסקא י׳ (ובדפוסי ווילנא פסקא ז׳).</REF> לבסוף אלו שכפרו במשה ועבדו את העגל נידונו בארבע מיתות, ואלו שהמתינו בסבלנות הם [[שבט לוי]], אשר זכו להם ולזרעם עד עולם. | ||