333
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
===לשכת הנזירים=== | ===לשכת הנזירים=== | ||
לשכת הנזירים<REF>מסכת תמיד פרק ב' משנה ה'.</REF> היתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה | '''לשכת הנזירים'''<REF>מסכת תמיד פרק ב' משנה ה'.</REF> היתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה לנזירים שסיימו את תקופת נזירותם. שם בישלו הנזירים את קרבנות ה[[שלמים]] שחייבים להקריב ושם גם גילחו את שערם ושמו אותו תחת דוד מיוחד. | ||
===לשכת מצורעים=== | ===לשכת מצורעים=== | ||
'''לשכת המצורעים''' היתה ממוקמת בצידה המערבי צפוני של עזרת הנשים. לשכה זו נועדה לטהרת המצורעים, טבילתם בשמיני לטהרתן. מיקום הלשכה נקבע כיון שהיה צריך להכניס את ידיו [[לשער נקנור]] שבפתח [[העזרה]], כדי לקיים את נתינת דם האשם על תנוך אוזנו ועל בהונות ידו ורגלו הימנית<REF>ויקרא יג יד.</REF>, אשר צריך להיות "לפני ה'"<REF>ויקרא יד יא.</REF>. על אף שלא נכנס לעזרה רק לשער ניקנור שלא נתקדש, הצריכוהו טבילה בלשכת המצורעים. | |||
===לשכת העצים=== | |||
[[קובץ:לשכת העצים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לשכת העצים בבית המקדש]] | |||
'''לשכת העצים''' היתה ממוקמת בצידה הצפוני מזרחי של עזרת הנשים.שם היו מכינים את העצים ל[[אש]] התמיד הדולקת בקביעות על [[מזבח הנחושת]], ושם היו גם בודקים אותם שלא יהיו בהן תולעים, שהרי אסור להקריב תולעת - שהיא דבר טמא - על גבי המזבח.עבודה זו היו עושים [[כהנים]] בעלי מומין, שהם פסולין לעבודות [[בית המקדש]]. | |||
===לשכת השמנים=== | |||
'''לשכת השמנים''' היתה ממוקמת בצידה הדרומי מערבי של עזרת הנשים. לשכה זו שמשה לאכסון של השמן והיין שנצרך לעבודות בית המקדש, כגון: הדלקת ה[[מנורה]], נסכי הקרבן ועוד. | |||
==לשכות שער ניקנור== | ==לשכות שער ניקנור== | ||
===לשכת עושי חביתין=== | ===לשכת עושי חביתין=== | ||
לשכת עושי | לשכת עושי חביתין הייתה לשכה הסמוכה ל[[שער ניקנור]]. במקום זה היו מכינין "חביתין" ל[[כהן הגדול]], להקריב את עשירית האיפה, מחציתו בבוקרו ומחציתו בערב<REF>רא"ש תמיד פ"א מ"ד.</REF>. | ||
===לשכת פנחס המלביש=== | ===לשכת פנחס המלביש=== | ||
לשכת פנחס המלביש היתה אחת | '''לשכת פנחס המלביש''' היתה אחת משתי הלשכות שהיו ליד [[שער נקנור]]. בלשכה זו אוכסנו [[בגדי כהונה]]. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו<REF>רא"ש מדות א. ד.</REF>. | ||
ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו ב[[מקדש]], בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות. | ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו ב[[מקדש]], בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות. | ||
| שורה 22: | שורה 28: | ||
הסיבה לכך שעשו ארבעה חלונות לכל משמר היא, כדי שלא יהיו הבגדים מעורבין, אלא כל המכנסים בחלון אחד עליו כתוב "מכנסים". וכן האבנטים בחלון אחד וכתוב עליו "אבנט", וכן המצנפות כולן בחלון אחד, והכתנות כולן בחלון אחד. | הסיבה לכך שעשו ארבעה חלונות לכל משמר היא, כדי שלא יהיו הבגדים מעורבין, אלא כל המכנסים בחלון אחד עליו כתוב "מכנסים". וכן האבנטים בחלון אחד וכתוב עליו "אבנט", וכן המצנפות כולן בחלון אחד, והכתנות כולן בחלון אחד. | ||
==לשכות בית המוקד== | |||
ב[[בית המוקד]] היו ארבע לשכות: | |||
===לשכת עושי לחם הפנים=== | |||
'''לשכת עושי לחם הפנים''' היתה בצד הדרומי מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו האחראים לכך מכינים ואופים את [[לחם הפנים]]. | |||
===לשכת בית המוקד=== | |||
'''לשכת בית המוקד''' היתה בצד הצפוני מערבי של בית המוקד. מלשכה זו היו יורדים ל[[מקוה]] שהיה תחת בית המוקד. בלשכה זו היו שתי מדורות, אחת גדולה שלידה התחממו הכהנים שעלו מהמקוה, והשנייה קטנה יותר שדלקה תמיד שממנה היו מדליקים את מערכות המזבח. | |||
===לשכת החותמות=== | |||
'''לשכת החותמות''' היתה בצד הצפוני מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו מאוכסנים החותמות של בית המקדש, ולדעה אחת גם שם עמד האדם הממונה שחתם בחותמות אלו. | |||
===לשכת הטלאים=== | |||
'''לשכת הטלאים''' היתה בצד הדרומי מערבי של בית המוקד. בלשכה זו היו נשמרו הטלאים שכבר נבדקו ונמצאו נקיים ממום וראויים להקרבה.ישנה דעה שבלשכה זו גנזו החשמונאים את אבני המזבח שנטמא לאחר ששברו אותו. | |||
==לשכות נוספות== | ==לשכות נוספות== | ||
===לשכת הפרוכת=== | |||
ב'''לשכת הפרוכת''' היו אורגין את הפרוכת שהיתה מפרידה בין הקודש ל[[קודש הקדשים]].<REF>רא"ש תמיד פ"א מ"א.</REF> | |||
===לשכת | ===לשכת הפרהדרין=== | ||
אל '''לשכת הפרהדרין''' היו מפרישין שבעת ימים קודם יום הכפורים את הכהן הגדול מביתו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=2&format=pdf יומא ב א.]</REF> | |||
שמה האמיתי של הלשכה הוא לשכת בית לווטי. את הסבר החלפת השם, מסביר התנא הקדוש רבי יהודה: תניא רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין היתה והלא לשכת בלווטי היתה אלא בתחלה היו קורין אותה לשכת בלווטי ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו (ממוני המלך, שהמלך מחליפם בכל שנה), שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=8b&format=text יומא ח ב.]</REF> | |||
===לשכת הגולה=== | |||
'''לשכת הגולה''' היתה ממוקמת בצפון העזרה. בלשכה זו היה גלגל גדול שבעזרתו שאבו מים לתחזוקה השוטפת של בית המקדש. | |||
לשכה זו נקראת כך מפני שגלגל בלשון המשנה נקרא "גולה".<REF>מדות פ"ה מ"ד.</REF> | |||
===לשכת הגזית=== | |||
'''לשכת הגזית''' שימשה כמקום מושב הסנהדרין, וכן שם גם ערכו את ה[[פיס|פייסות]] לכהנים. | |||
===לשכת הפרווה=== | |||
'''לשכת הפרווה''' הייתה לשכה בחלקה הדרומי של העזרה. בלשכת הפרווה מלחו את עורות הבהמות שהוקרבו, ועל גגה שכן [[מקוה]], שבו היה טובל הכהן הגדול ביום הכיפורים. | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||