דוד מאיר דרוקמן: הבדלים בין גרסאות בדף

←‏משפחתו: הוספתי תוכן
אין תקציר עריכה
(←‏משפחתו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(169 גרסאות ביניים של 65 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg‏ |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]
[[קובץ:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg |שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]
'''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' נולד לפני כשישים ושלוש  שנה בהר הצופים  בירושלים, לאביו ר' משה דרוקמן בן למשפחה של חסידי ויז'ניץ-אוטוניא שעלו לארץ לפני כ-70 שנה, ולאמו דבורה תחי' – נכדת (בת בנו של) הגה"ח רבי ברוך מנדלבוים זצ"ל בעהמח"ס 'נודע בשערים' שהיה ידוע  בשם 'הרב מטורוב', ושהיה מגדולי חסידי קרלין – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין זצ"ל. (משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה  - "שער מנדלבוים" המפורסם).  
'''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' (יליד שנת [[תש"ז]]) הינו חסיד חב"ד, רב קהילת חב"ד בקריות, רבה של [[קריית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]]. נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית.


בילדותו עבר הרב דוד מאיר דרוקמן להתגורר בקרית מוצקין, שם כיהן אביו בין היתר כנציג הזרם הדתי-חרדי ('המזרחי' ופא"י- 'פועלי אגודת ישראל') ברשות המקומית.
==תולדות חיים==
[[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']]
הרב דרוקמן נולד ב[[שבת]] פרשת שופטים [[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערה|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קריית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.


כיום משמש שם הרב דרוקמן כרב העיר. וזאת לאחר פטירת קודמו לתפקיד (לפני כ-30 שנה) -  הרב מרדכי פוגלמן ז"ל בעהמח"ס 'בית מרדכי' (לפנים הרב הראשי של קאטוביץ-פולין).  
בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קריית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].


בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערה|בנו של הרב [[חיים עזרא ברונשטיין|חיים עזרא 'הסופר']] מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב"ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].


==ילדותו==
===התמנותו לרב===
הרב דוד מאיר דרוקמן נולד בחודש אלול שנת תש"ז (1947 למניינם) כאמור בהר הצופים בירושלים. ועבר בילדותו להתגורר בקרית מוצקין. בהיותו בגיל עשר באחד מביקוריו אצל בני משפחת הוריו בירושלים הוא התחיל להכיר את חסידי חב"ד ודרכם הוא התקרב לחב. בתחילה למד בישיבת כפר הרואה והיה מקורב במיוחד לראש הישיבה הרב משה צבי נריה ז"ל, כאשר זה האחרון מעודדו לחזק את קשריו עם חב"ד.  הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת "תומכי תמימים" בלוד וספג מהתוועדויותיו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ז"ל, לאחר מכן המשיך בלימודיו בישיבת 'פרחי אהרן' בקרית שמואל ואח"כ בישיבת  תומכי תמימים כפר חב"ד ובהמשך  בחודש ניסן שנת תשכ"ז נסע ללימודים ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' (יחד עם בחורים נוספים שביניהם היו הרב יהושע מונדשיין, הרב יחזקאל סופר,הרב יחזקאל סטוליק, הרב שלום דובער (בן הרא"צ) כהן, הרב יששכר שלמה טייכטאהל, הרב בנימין ברנשטיין, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב שלמה פליישמן, הרב אלעזר (בר"ש) גלבשטיין, הרב חיים ברוך הלברשטם, הרב אברהם (בר"מצ) הולצברג,  ועוד). לאחר חזרתו לאה"ק המשיך את לימודיו בישיבת "תורת אמת" בירושלים.
הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד"ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של [[הרבי]], לרבה של קהילת חב"ד ב[[קריות]]{{הערה|קרית מוצקין, קריית חיים, קריית ים, קריית ביאליק, קריית שמואל.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ"ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערה|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.


==חתונתו==
עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קריית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר בתחילה מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שבעקבותיו ידחק מעמדו של הרב דרוקמן כרב חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בקרב המחנה הביא לסיום של הפרשה, בהכתרת הרב יגאל פיזם כרב המקומי של קהילת חב"ד בקריית שמואל.


לאחר לימודיו בישיבת "תורת אמת" נישא לרעייתו סטרנה נצר למשפחה חבדי"ת שרשית - בת החסיד ר' שניאור זלמן ברונשטיין (ב"ר חיים עזרא 'הסופר' מטשערקאס) . לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד שם למד בכולל להוראה בראשות הגה"ח הרב אברהם צבי כהן ז"ל ואח"כ עבד בהוראה ובניהול חינוכי-רוחני בסמינר בית רבקה לבנות, בכפר חב"ד ואח"כ בכפר חב"ד ב', תוך שהוא במקביל ממשיך את לימודיו בכולל, שם הוסמך לרבנות.
בשנת [[תשע"ג]] קיבל מתנועת [[בני עקיבא]] תעודת הוקרה{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77419 תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן] ג [[אלול]] ה'תשע"ג (09.08.2013) {{אינפו}}}} על עזרתו לסניף הארגון בקריית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו"ת לשאלות שנשלחות אליו על ידי החניכים{{הערה|באמצעות מסרונים סלולריים}}, שחלקם אף מתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.


==התמנותו לרב==
==איש ארץ ישראל==
את הכשרתו לשמש ברבנות עיר  קיבל מהראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו ז"ל ומהגאון הרב אברהם שפירא ז"ל שכיהנו אז כרבנים הראשיים הראשי בארץ ישראל. הרב דרוקמן קיבל גם 'שימוש' בהוראה מאת חבר בד"צ העדה החרדית הגר"מ בראנדסדורפר ז"ל.
הרב דרוקמן פועל רבות בנושא ארץ ישראל השלימה ומניעת החזרת שטחים לערבים. הוא חבר ב[[ועד רבני פיקוח נפש]] וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ה[[הלכה]]. כמו כן, הוא מדגיש שיש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.
לפני כ-27 שנה בשנת תשמ"ז הוכתר הרב דרוקמן רישמית כ'רב העיר' האשכנזי של קרית מוצקין. מינויו כרב העיר נעשה בעידודו הנמרץ של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש.  
פרק זמן קצר לפני זה התמנה הרב דרוקמן בברכתו של הרבי מליובאוויטש כרבם של חסידי חב"ד בקריות (קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק) תפקיד בו הוא משמש עד היום, ובמקביל נבחר ע"י המועצה הדתית בתקופת ערב הכתרתו כרב הראשי כ'רב שכונה' בעיר.


בשנת [[תשס"ד]] עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסר ערפאת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסר ערפאת.


==איש ארץ ישראל==
בשנת, [[תשס"ה]] בטרם גירוש יהודי גוש קטיף מביתם (הידוע בשם [[תוכנית ההתנתקות]]) פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועו וקרא לחיילים ושוטרים, שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית ב[[מדינת ישראל]] גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על "מגמה מסוכנת" של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".
הרב דרוקמן מוכר כאיש ארץ ישראל. הוא חבר במטה העולמי לשלימות העם והארץ, בוועד רבני פיקוח נפש וכותב לעיתים קרובות מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. בשנת תשס"ד עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לאוייב יצא הרב דרוקמן בקריאה לשרוף את ההסכם האומלל. קריאה זו חוללה סערה תקשורתית גדולה שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם  של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים, בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת".


במהלך ההכנות לתכנית ההתנתקות היה הרב דרוקמן מראשי הרבנים שהניפו את דגל המאבק התכנית והודיעו לחיילי ושוטרי ישראל שמבחינה הלכתית עליהם לסרב לפקודת הגירוש שיקבלו. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית בישראל המשיכה ברדיפת הרב דרוקמן ע"י עתירות  שונות לבג"צ, אך בסופו של דבר התקבלה  החלטה מטעם לשכת שר המשפטים שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. עוד לפני כן קרא התריע יו"ר לשכת עורכי הדין עושלמה כהן על המגמה המסוכנת של סתימת פיות במדינה. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".
בשנת [[תשע"א]] בטקס "יום [[השואה]] והגבורה" נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו זעם תקשורתי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61244 הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים] - [[חב"ד אינפו]]}}. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60781 משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב] - [[חבאינפו]]}}. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}.


ביחד עם מאבקיו הבלתי מתפשרים,הצהיר הרב דרוקמן כי התבטאויותיו הינן על בסיס הלכתי טהור ואין לו עניין "להתערב בפוליטיקה". הוא גם הצהיר לא אחת כי יש לקיים את מצות 'אהבת ישראל' גם כלפי יהודים המתקיפים אותו נוכח דעותיו  האידיאולוגיות.
ביום [[ט"ו בחשוון]] שנת [[תשע"ב]] נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202096&url=article_he&id=64945 הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב"ד אינפו]}}. הרב סירב לשתף פעולה ואמר "אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה". - הוא אף הוסיף - "כמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64947 "רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר" - דיווח בחב"ד אינפו]}}.


הרב דרוקמן משמש מעל בימות ציבוריות שונות גם כנואם ומרצה, וכמושך בעט בנושאי הלכה, חינוך והשקפות עולם.
==משפחתו==
אביו, הרב משה דרוקמן - נפטר ד' אייר תשס"ה.
אמו, מרת דבורה דרוקמן - נפטרה ה' תמוז תשע"א.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
בן דודו של הרב דרוקמן הוא הרב [[חיים דרוקמן]], שהיה ממנהיגי [[הציונות הדתית]], השניים שמרו על קשר קרוב ביניהם{{הערה|[https://col.org.il/news/103032 תמונת הלילה: הרבנים דרוקמן] {{col}}}}.
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
;בניו:
*הרב יצחק דרוקמן - טורונטו, קנדה.
*הרב מנחם מענדל דרוקמן - ברוקלין, ניו יורק. מנהל מערכת 'לקראת שבת'.
*הרב חיים עזרא דרוקמן - שליח ורב מרכז שווייץ.
*הרב צבי הירש דרוקמן - שליח ורב קהילת סאן-מור בסמיכות ל[[פריז]], [[צרפת]].
* שלמה שאול ליב דרוקמן
 
;חתניו:
*הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת נווה-גנים בקריית מוצקין.
*הרב [[אברהם יואל לפידות]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב"ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]].
*הרב לוי צייטלין - סופר שליח ומנהל קבוצות נסיעה לרבי (ממשיך את היוזמה של אביו הרה"ח [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]] ע"ה).
*הרב לוי לפידות - בואנוס איירס, ארגנטינה.
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]) - רבו של [[כפר חב"ד]], בעבר שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
 
==לקריאה נוספת==
*'''הבטחה שמיימית ועוד אחת...''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 26
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד. מאת: הרב דוד דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77395 הרב דרוקמן מתארח במגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/233315/#  הרב דרוקמן התוועד בעיר העתיקה בצפת.]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77988 ה'תשכ"ח: הרב דרוקמן כותב לרב פיזם מכתב מ- 770], יב [[תשרי]] התשע"ד (16.09.2013), שבועון בית משיח - {{אינפו}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf תמיהה גדולה על שאלתו]''' {{PDF}} הרב דרוקמן מספר על שנת ה'[[קבוצה]]' שלו אצל הרבי, בתוך [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
*'''[https://col.org.il/news/131691 במחיצתו של הרבי]''', במגזין עונג שבת של 'מיום ליום', ערב ג' תמוז תשפ"א
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/09/blog-post_19.html מכתב נוסטלגי שכתב הרב דרוקמן למשפיעו ר' שלמה חיים קסלמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:דרוקמן, דוד מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים בקריות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]
[[קטגוריה:משפחת דרוקמן]]
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
משתמש אלמוני