|
|
| שורה 3: |
שורה 3: |
| ==מבוא לפרק== | | ==מבוא לפרק== |
| ==גוף הפרק== | | ==גוף הפרק== |
| {{פרק תניא|פרק=י'|טקסט הפרק="והנה [[תשובה עילאה]] זו דאתדבקותא דרוחא ברוחא על ידי [[תורה]] ו[[גמילות חסדים]]. היא בבחינת המשכה מלמעלה למטה להיות דבר ה' ממש בפיו, וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך. וימינו תחבקני ב[[גמילות חסדים]] ד[[חסד]] דרועא ימינא וכו'. אבל אדם התחתון צריך לילך ממדרגה למדרגה ממטה למעלה היא בחינת תשובה עילאה ואתדבקות רוחא ברוחא בכוונת הלב בתפלה ובפרט ב[[קריאת שמע]] וברכותיה. כדי לומר ואהבת כו' בכל לבבך ובכל נפשך וכו' באמת לאמיתו. וכן והיו הדברים האלה וכו' ודברת בם וכו' להיות דבר ה' בפיו ב[[אמת]] ואין אמת וכו'. וכן לקיים כל המצות כמו שכתוב אשר קדשנו במצותיו כמו הרי את מקודשת לי, היא בחינת קדש העליון לשון פרישות והבדלה, שאינו יכול להתלבש תוך עלמין משום דכולא קמיה כלא חשיב, אלא בבחינת סובב כל עלמין הוא רצון העליון ב"ה וכו', כמו שכתבתי ב[[לקוטי אמרים - פרק מ"ו|לקוטי אמרים פמ"ו]]. וגם אחר התפלה אומרים אליך ה' נפשי אשא, דהיינו לאתדבקא רוחא ברוחא כל היום וכו'. וכל זה על ידי ההתבוננות בגדולת אין סוף ב"ה בהעמקת הדעת ב[[ברכות קריאת שמע|שתים לפניה]] וב[[פסוקי דזמרה]] כנודע. ומאחר שהתפלה היא בחינת [[תשובה עילאה]] צריך להקדים לפניה בחי' תשובה תתאה. וזהו שאמרו רז"ל במשנה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופ[[רש"י]] הכנעה והיא בחינת תשובה תתאה לעורר רחמים כנ"ל, וכדיליף התם בגמרא מקרא דכתיב והיא מרת נפש. אכן בברייתא שם, תנו רבנן אין עומדין להתפלל אלא מתוך [[שמחה]]. ועכשיו בדור יתום הזה שאין הכל יכולין להפוך לבם כרגע מן הקצה. אזי עצה היעוצה להקדים בחינת תשובה תתאה בתיקון חצות כנ"ל. ומי שאי אפשר לו בכל לילה, על כל פנים לא יפחות מפעם אחת בשבוע לפני יום ה[[שבת]], כנודע ליודעים שהשבת היא בחינת תשובה עילאה ושב"ת אותיות תש"ב אנוש, כי בשבת היא עליות העולמות למקורם כו', ובפרט [[תבנית:שבת|תפילות השבת]] וד"ל. (ובזה יובן מה שכתוב שובה אלי כי גאלתיך, פירוש כי מאחר שמחיתי כעב פשעיך היא העברת הסטרא אחרא וגאלתיך מן [[החיצונים]], בהתעוררות רחמים עליונים באתערותא דלתתא בתשובה תתאה כנ"ל, אזי שובה אלי בתשובה עילאה):"}} | | {{פרק תניא|פרק=י|טקסט הפרק={{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י'}}}} |
|
| |
|
| ==סיכום הפרק== | | ==סיכום הפרק== |