33,627
עריכות
אין תקציר עריכה |
(עריכה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בעלז.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר עם הרב אליטוב והרב נפתלי רוט]] | [[קובץ:בעלז.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר עם הרב אליטוב והרב נפתלי רוט]] | ||
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירשולים]] | [[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירשולים]] | ||
'''רבי יששכר דוב רוקח מ[[בעלזא]]''' נולד לאביו רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, בנו של רבי יהושע רוקח מבעלזא. לאחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]] מונה ל[[אדמו"ר]] מבעלזא. | '''רבי יששכר דוב רוקח מ[[בעלזא]]''' נולד לאביו רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, בנו של רבי יהושע רוקח מבעלזא. לאחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]] מונה ל[[אדמו"ר]] מבעלזא. | ||
== בביקור אצל | == הקשר לחב"ד== | ||
ב[[אדר]] שנת [[תשמ"א]] היה בביקור אצל [[אדמו"ר שליט"א]], ושוחחו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]] והאדמו"ר אכן מעודד כיום את חסידיו ללמוד בקביעות ב[[ספר התניא]] וב"חבורות" שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא. קבוצה מחסידי בעלז אף לומדת אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב משה פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא. | |||
האדמו"ר מבעלז דיבר על קדושת [[אדמו"ר שליט"א]], בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]]. | |||
==הכשר בעלז== | |||
בתקופה מסויימת היו חסידי בלעז יחד עם מפלגת "דגל התורה" שלחמה בתנועת חב"ד. בשנת [[תש"נ]], נערך כנס של "דגל התורה" ואחד מראשי ה[[ליטאים]] דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד חסידות בעלז. בעקבות כך הודיע [[בית דין רבני חב"ד]] , כי אין לסמוך על ההכשר בעלז. | |||
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים. | |||
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == |