דוד המלך: הבדלים בין גרסאות בדף

דוד המלך (עריכה)

גרסה מ־05:24, 20 ביוני 2010

נוספו 72 בתים , 20 ביוני 2010

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

שלום

39,916

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}
 [[קובץ:מגדל דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגדל דוד המלך בירושלים]]
 [[קובץ:דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון]]
-'''דוד המלך''' מלך ישראל ומשיח ה', נולד לאביו ישי, שהיה מארבעת האנשים עליהם נאמר כי לא חטאו מימיהם.
+'''דוד המלך''' מלך ישראל ומשיח ה', נולד לאביו ישי, שהיה מארבעת האנשים עליהם נאמר כי לא חטאו מימיהם. והוכתר למלך על פי נבואתו של שמואל הנביא, עוד בחיי שאול המלך. גם [[מלך המשיח]] שיגאל את עם ישראל עתיד להיות מצאצאיו.
-על פי נבואתו של שמואל הנביא הוכתר למלך על ישראל, עוד בחיי שאול המלך.
-[[המשיח]] שיגאל את עם ישראל עתיד להיות מצאצאיו.
 == נשמתו של דוד המלך ==
-נשמתו של דוד המלך היא נשמה כללית, ולכך כמה סיבות:
+נשמתו של דוד המלך היא [[נשמה כללית]], ולכך כמה סיבות:
-א) נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של [[אדם הראשון]], (שהרי חייו של
+א. נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של [[אדם הראשון]], (שהרי חייו של
 דוד המלך ניתנו לו מאדם הראשון<REF>זח"א קסח. א. במדב"ר פי"ד, יב. וש"נ.</REF>, ולכן, כשם שנשמת אדם הראשון כוללת את כל
 [[נשמה|נשמות ישראל]]<REF> [[אגה"ק]] ס״ז (קיא, ב). [[ספר הערכים — חב"ד]] ח"א
 ס" קסז ואילך וש"נ.</REF>, כן הוא בנוגע לנשמתו של דוד המלך.
-(ב) ענינו של ה'מלך' — דוד המלך, שענינו כללות ספירת
+ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת
-ה[[מלכות]]. לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות)<REF> [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] — מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך). </REF>
+ה[[מלכות]]{{הערות שוליים|1=לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות), [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] — מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}}. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"<REF> פנחס כז.
+ח.</REF>, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך<REF> ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה — [[לקו"ש]] ח"ד ע׳ 1050 ואילך.</REF>, וכפס״ד הרמב״ם<REF> הל׳ מלכים פ"ו
-ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"<REF> פנחס כז.
+ה״ג.</REF> שהמלך הוא ״[[לב]] כל קהל ישראל״, והרי ענינו של הלב — שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"<REF>ראה יב, כג. </REF>
-ח.</REF> , ועד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך<REF> ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה — [[לקו"ש]] ח"ד ע׳ 1050 ואילך.</REF>, וכפס״ד הרמב״ם<REF> הל׳ מלכים פ"ו
-ה״ג.</REF> שהמלך הוא
-״[[לב]] כל קהל ישראל״, והרי ענינו של הלב — שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"<REF>ראה יב, כג. </REF>
 בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"<REF>ראה זח״ג רכא, ב.</REF>, ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש
 עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות<REF> המשך [[תער"ב]] ח״א ע׳ נט.</REF> שבחי׳ ״נקודה העצמית
 (יחידה) שבנפש״ שייכת ללב דוקא (ולא למוח).
-מכיון ש"דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא ״חי וקיים״ בתור
+גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את נשמות ישראל, וכפי שאומר כאו״א מישראל ב[[קידוש
-״מלך ישראל״, בכל זמן ובכל מקום — כפי שאומר כאו״א מישראל ב[[קידוש
+לבנה]] מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא ״חי וקיים״ בתור
-לבנה]] מידי חודש בחדשו, והרי דבר זה נדפס ב״סידור״, דבר השוה לכל [[נפש]] —
+״מלך ישראל״, בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב״סידור״, דבר השוה לכל [[נפש]]...
 נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) רכל ישראל במשך כל הדורות.<REF> [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=64a92984-6135-4387-9551-5795f745af8c&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&pgnum=534 התוועדויות עמ' 1918 (534)]</REF>