329
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==התאונה== | ==התאונה== | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, ישבו באותה שעה ששה [[חסידים]]. חלקם היו מכונסים בעצמם בשתיקה, וחלק שוחחו ביניהם בשקט. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק בנס נפצעו קל. | במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, ישבו באותה שעה ששה [[חסידים]]. חלקם היו מכונסים בעצמם בשתיקה, וחלק שוחחו ביניהם בשקט. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק בנס נפצעו קל. | ||
רגעים אחדים לאחר מכן, הגיע למקום רכב נוסף שחזר מהחתונה. נהג הרכב היה ר’ יוסף פרסיה ע”ה, ועמו המשפיע הרב בעריש רוזנברג ע”ה, שניהם תושבי שיכון [[חב”ד]] ב[[לוד]]. באופן טבעי עצרו בצד הדרך כדי להושיט עזרה לנפגעים. כשיצאו החוצה, נחרדו לראות את הרב אלימלך (מיילך) קפלן ע”ה, רב שכונת חב”ד בלוד, עומד ליד המכונית ההפוכה, והוא זב דם. כשהתקרבו לרכב, נגלה לעיניהם מחזה נורא ואיום: כולם שכבו מדממים, חלק נאנקו בפצעי המוות וחלק דממו. לא היה ברור מי מהם כבר הלך לעולמו - - - | רגעים אחדים לאחר מכן, הגיע למקום רכב נוסף שחזר מהחתונה. נהג הרכב היה ר’ יוסף פרסיה ע”ה, ועמו המשפיע הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ע”ה, שניהם תושבי שיכון [[חב”ד]] ב[[לוד]]. באופן טבעי עצרו בצד הדרך כדי להושיט עזרה לנפגעים. כשיצאו החוצה, נחרדו לראות את הרב אלימלך (מיילך) קפלן ע”ה, רב שכונת חב”ד בלוד, עומד ליד המכונית ההפוכה, והוא זב דם. כשהתקרבו לרכב, נגלה לעיניהם מחזה נורא ואיום: כולם שכבו מדממים, חלק נאנקו בפצעי המוות וחלק דממו. לא היה ברור מי מהם כבר הלך לעולמו - - - | ||
הנוסע היחיד במונית שנותר כיום בעלמא דין, לאורך ימים ושנים טובות, הוא הרב יעקב אופן. וזוהי עדותו: | הנוסע היחיד במונית שנותר כיום בעלמא דין, לאורך ימים ושנים טובות, הוא הרב יעקב אופן. וזוהי עדותו: | ||
רק בהשגחה פרטית עליתי לאותה מכונית. איני יודע איך נודע לי על הרכב שנסע מלוד לירושלים ובחזרה. בשתי הנסיעות ביליתי עם אנשים שהיו אלו השעות האחרונות שלהם בעולם הזה. הנסיעה חזרה נסיעה לילית שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב שניאור זלמן גרליק יושב ליד הנהג כשהוא מכונס בתוך עצמו. שאר הנוסעים ישבו מאחור. אני שוחחתי עם ר’ ישעיה וייס ע”ה. כברת דרך לאחר שער הגיא, סטה לפתע הרכב בחדות ימינה לכיוון שולי הכביש. הוא התהפך כמה פעמים עד אשר חזר על עומדו. ההלם היה גדול. מיששתי את עצמי לראות מה נשאר... רק לאחר מכן התפניתי לראות מה קורה מסביב. המצב היה נורא ואיום. הרב גרליק כנראה נהרג במקום. פרמדיקים של מד”א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את ר’ ישעיה וייס, אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה, הראתה עוד סימני חיים, אבל היא הייתה במצב אנוש. לפי מצבו של ר’ יחיאל היה נראה כי סופו מתקרב. הייתה אפילו מחשבה שהוא אינו בין החיים. מכל מקום, את ר’ יחיאל וגיסתו נחמה העלינו לרכבו של ר’ יוסף פרסיה שהגיע בנתיים למקום, והוא דהר לבית הרפואה. יחד עמו נסע הרב בעריש רוזנברג. בגין החשיכה ומצב הפצועים לא הבין ר’ בעריש כי הפצועים שהוא נושא עמו ברכב, אינם אלא בתו וחתנו... | רק בהשגחה פרטית עליתי לאותה מכונית. איני יודע איך נודע לי על הרכב שנסע מלוד לירושלים ובחזרה. בשתי הנסיעות ביליתי עם אנשים שהיו אלו השעות האחרונות שלהם בעולם הזה. הנסיעה חזרה נסיעה לילית שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] יושב ליד הנהג כשהוא מכונס בתוך עצמו. שאר הנוסעים ישבו מאחור. אני שוחחתי עם ר’ ישעיה וייס ע”ה. כברת דרך לאחר שער הגיא, סטה לפתע הרכב בחדות ימינה לכיוון שולי הכביש. הוא התהפך כמה פעמים עד אשר חזר על עומדו. ההלם היה גדול. מיששתי את עצמי לראות מה נשאר... רק לאחר מכן התפניתי לראות מה קורה מסביב. המצב היה נורא ואיום. הרב גרליק כנראה נהרג במקום. פרמדיקים של מד”א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את ר’ ישעיה וייס, אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה, הראתה עוד סימני חיים, אבל היא הייתה במצב אנוש. לפי מצבו של ר’ יחיאל היה נראה כי סופו מתקרב. הייתה אפילו מחשבה שהוא אינו בין החיים. מכל מקום, את ר’ יחיאל וגיסתו נחמה העלינו לרכבו של ר’ יוסף פרסיה שהגיע בנתיים למקום, והוא דהר לבית הרפואה. יחד עמו נסע הרב בעריש רוזנברג. בגין החשיכה ומצב הפצועים לא הבין ר’ בעריש כי הפצועים שהוא נושא עמו ברכב, אינם אלא בתו וחתנו... | ||
“לדאבון ליבי, כאשר כבר הגענו לבית הרפואה קבעו הרופאים את מותם”. | “לדאבון ליבי, כאשר כבר הגענו לבית הרפואה קבעו הרופאים את מותם”. | ||
| שורה 71: | שורה 70: | ||
כאשר חלפה ההלוויה ליד ביתו של ה’בית ישראל’ מגור, לתדהמת כולם יצא האדמו”ר מביתו וליוה את הארונות כברת דרך ארוכה. | כאשר חלפה ההלוויה ליד ביתו של ה’בית ישראל’ מגור, לתדהמת כולם יצא האדמו”ר מביתו וליוה את הארונות כברת דרך ארוכה. | ||
האדמו”ר הכיר היטב את הרב גרליק, ואף כיבדו מאוד. היה זה כאשר הרב גרליק בא לפני מועצת גדולי התורה בראש משלחת מיוחדת על מנת להעביר אליהם את דברי הרבי בנושא חזית דתית מאוחדת. כשהרב גרליק נכנס, קם ה’בית ישראל’ ממקומו והגיש לו את כיסאו. גם כעת בא ה’בית ישראל’ לכבדו ... | האדמו”ר הכיר היטב את [[שניאור זלמן גרליק|הרב גרליק]], ואף כיבדו מאוד. היה זה כאשר הרב גרליק בא לפני מועצת גדולי התורה בראש משלחת מיוחדת על מנת להעביר אליהם את דברי הרבי בנושא חזית דתית מאוחדת. כשהרב גרליק נכנס, קם ה’בית ישראל’ ממקומו והגיש לו את כיסאו. גם כעת בא ה’בית ישראל’ לכבדו ... | ||
באותו יום נטמנו ארבע הארונות בהר הזיתים זה בסמוך לזה. | באותו יום נטמנו ארבע הארונות בהר הזיתים זה בסמוך לזה. | ||