119
עריכות
מ
←רבני חב"ד בעיר
אין תקציר עריכה |
מ (←רבני חב"ד בעיר) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב יעקב לנדא (ששימש כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת לבין הטובות ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים. | בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב יעקב לנדא (ששימש כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת לבין הטובות ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים. | ||
לאחר פטירתו ע"פ צוואתו, וע"פ בקשתו מראש העיר דאז משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] מונה בנו הרב [[משה לייב | לאחר פטירתו ע"פ צוואתו, וע"פ בקשתו מראש העיר דאז משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר. הרב לנדא (הבן) מחזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות של שירותי דת נוספים כמו לשכה מיוחדת לבדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]. | ||
רב מרכז העיר הוא הרב בלינוב חתנו של הרב משה יהודה לייב לנדא. | רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודה לייב לנדא. | ||
==קהילות חב"ד בעיר== | ==קהילות חב"ד בעיר== | ||