ישראל יעקב יעבץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
שורה 3: שורה 3:
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==


הרב ישראל יעקב יעבץ נולד בקריוקוב (פרבר של העיר קרמנצ'וג) לאביו הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג, וכבר בהיותו אברך צעיר לימים החל לשמש כמו"ץ בקהילת זלאטאפאליע, בשנת תרכ"ב סייע בהתרה של מקרה קשה של עגונות שאירע בקהילתו{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=31&hilite תשובות מהרי"ש סימן ט"ו]}} ביחד עם רבי יוסף מסלוצק ורבי שמואל אביגדור תוספאה, לאחר פטירתו של אביו בשנת תרכ"ח הוכתר לממלא מקומו של אביו ברבנות העיר קרמנצ'וג{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשה לסייע לו להתמנות לרב העיר מצד זכות חזקה, מופיע גם בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 55.}}, ושימש בכתר הרבנות במשך קרוב לארבעים שנה{{הערה|מהמכתב שמתואר בהערה הקודמת, ומופיע בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 50.}}.
הרב ישראל יעקב יעבץ נולד בקריוקוב (פרבר של העיר קרמנצ'וג) לאביו הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג, וכבר בהיותו אברך צעיר לימים החל לשמש כמו"ץ בקהילת זלאטאפאליע, בשנת תרכ"ב סייע בהתרה של מקרה קשה של עגונות שאירע בקהילתו{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=31&hilite תשובות מהרי"ש סימן ט"ו]}} ביחד עם רבי יוסף מסלוצק ורבי שמואל אביגדור תוספאה, לאחר פטירתו של אביו בשנת תרכ"ח הוכתר לממלא מקומו של אביו ברבנות העיר קרמנצ'וג{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשה לסייע לו להתמנות לרב העיר מצד זכות חזקה, מופיע גם בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 55.}}, ושימש בכתר הרבנות במשך קרוב לארבעים שנה{{הערה|מהמכתב שמתואר בהערה הקודמת, ומופיע בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 50.}}.
===תקופת רבנותו===
===תקופת רבנותו===


שורה 16: שורה 16:
===עלייה לארץ ישראל===
===עלייה לארץ ישראל===


במשך שנים רבות תמך הרב יעבץ באביוני ארץ ישראל באמצעות תרומותיו לחברת משכיל אל דל בעיה"ק צפת שסייעה לנזקקים לקבל טיפול רפואי שידם לא הייתה משגת{{הערה|ממכתב מכ"ב ניסן תרנ"ח בו הוא מבקש מהגאון הרב ירושלימסקי להעביר את תרומות לחברת משכיל אל דל באמצעות שאר בשרו הרב חיים חייקל שפירא סוכן חברת משכיל אל דל.}}, בנוסף לכך ניסה הרב יעבץ לממש את שאיפתו רבת השנים לעלות לארץ ישראל, החל משנת תרנ"ו הוא החל בבירורים על אפשרות מגורים בארץ ישראל אך לפי מידע שהגיע לפניו החליט לוותר בינתיים על שאיפתו זו{{הערה|פרטים אלו נחשפו ממכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מב' תמוז תרנ"ו ששם הוא חושף לראשונה את שאיפתו רבת השנים לעלות לארץ ישראל אך גם את המידע שהגיע לפניו שלאחרונה התרבו פריצי הדור שם והם עלולים לחמוס אותו בהגיעו לשם.}}, ההזדמנות הראשונה הממשית למלא את שאיפתו זו הגיעה בשנת תרנ"ח כאשר הרב יעבץ ניסה באמצעות הרב משה לוי החכם באשי היושב באיסטנבול להשיג אישור עלייה לארץ ישראל{{הערה|הפרטים הללו נחשפו ממכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בחוה"מ פסח תרנ"ח שבו הוא מבקש שיפעיל את קשריו הקרובים עם החכם באשי כדי שיפעל אצל השלטונות העותומניים שיוכל לקבל אישור עלייה לארץ ישראל.}} , אך לאחר מספר ימים הוא קיבל מידע{{הערה|את המידע הנ"ל הוא חשף בפני הגאון הרב ירושלימסקי מספר ימים לאחר מכן בעקבות מידע שקיבל ממקורביו.}} שכרגע אין אפשרות להשיג את האישור המיוחל בשל גזירה שהטילו השלטונות העותומניים בארץ ישראל על עליית יהודים לארץ ושאפילו באמצעות שוחד ממון לא ניתן לקבל אישור עלייה{{הערה|המליץ מי"ט ניסן תרנ"ח פרסם כתבה על סגירת נמל יפו לעליית יהודים ואפילו תמורת שוחד ממון רב.}}, ולכן התכנית נגנזה לעת ההיא.
במשך שנים רבות תמך הרב יעבץ באביוני ארץ ישראל באמצעות תרומותיו לחברת משכיל אל דל בעיה"ק צפת שסייעה לנזקקים לקבל טיפול רפואי שידם לא הייתה משגת{{הערה|ממכתב מכ"ב ניסן תרנ"ח בו הוא מבקש מהגאון הרב ירושלימסקי להעביר את תרומות לחברת משכיל אל דל באמצעות שאר בשרו הרב חיים חייקל שפירא סוכן חברת משכיל אל דל.}}, בנוסף לכך ניסה הרב יעבץ לממש את שאיפתו רבת השנים לעלות לארץ ישראל, החל משנת תרנ"ו הוא החל בבירורים על אפשרות מגורים בארץ ישראל אך לפי מידע שהגיע לפניו החליט לוותר בינתיים על שאיפתו זו{{הערה|פרטים אלו נחשפו ממכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מב' תמוז תרנ"ו ששם הוא חושף לראשונה את שאיפתו רבת השנים לעלות לארץ ישראל אך גם את המידע שהגיע לפניו שלאחרונה התרבו פריצי הדור שם והם עלולים לחמוס אותו בהגיעו לשם.}}, ההזדמנות הראשונה הממשית למלא את שאיפתו זו הגיעה בשנת תרנ"ח כאשר הרב יעבץ ניסה באמצעות הרב משה לוי החכם באשי היושב באיסטנבול להשיג אישור עלייה לארץ ישראל{{הערה|הפרטים הללו נחשפו ממכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בחוה"מ פסח תרנ"ח שבו הוא מבקש שיפעיל את קשריו הקרובים עם החכם באשי כדי שיפעל אצל השלטונות העותומניים שיוכל לקבל אישור עלייה לארץ ישראל.}} , אך לאחר מספר ימים הוא קיבל מידע{{הערה|את המידע הנ"ל הוא חשף בפני הגאון הרב ירושלימסקי מספר ימים לאחר מכן בעקבות מידע שקיבל ממקורביו.}} שכרגע אין אפשרות להשיג את האישור המיוחל בשל גזירה שהטילו השלטונות העותומניים בארץ ישראל על עליית יהודים לארץ ושאפילו באמצעות שוחד ממון לא ניתן לקבל אישור עלייה{{הערה|המליץ מי"ט ניסן תרנ"ח פרסם כתבה על סגירת נמל יפו לעליית יהודים ואפילו תמורת שוחד ממון רב.}}, ולכן התכנית נגנזה לעת ההיא.


בחודש אדר בשנת [[תרס"ו]] עלה בידו לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים למלא את שאיפת חייו לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|כך עולה ממכתבים רבים ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי החל משנת תרנ"ח, באחד ממכתבים אלו הוא ביקש שייצור קשר עם חכם הכולל באיסטנבול שיסייע לו בעניין השגת אישור כניסה לארץ ישראל היות ומדובר היה בתקופה שהעותמאנים הקשו מאוד על עליית יהודים לארץ.}}, בהגיעו ל[[ירושלים]] מונה לוועד רבני העיר והיה שותף להחלטות רבות הנוגעות לצביונה החרדי של העיר.
בחודש אדר בשנת [[תרס"ו]] עלה בידו לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים למלא את שאיפת חייו לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|כך עולה ממכתבים רבים ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי החל משנת תרנ"ח, באחד ממכתבים אלו הוא ביקש שייצור קשר עם חכם הכולל באיסטנבול שיסייע לו בעניין השגת אישור כניסה לארץ ישראל היות ומדובר היה בתקופה שהעותמאנים הקשו מאוד על עליית יהודים לארץ.}}, בהגיעו ל[[ירושלים]] מונה לוועד רבני העיר והיה שותף להחלטות רבות הנוגעות לצביונה החרדי של העיר.


הרב ישראל יעקב יעבץ נפטר ב[[ד' באייר]] [[תער"ב]] והמון רב נהר אחר מיטתו ואף הוכרזה שביתת מלאכה כנהוג ביום ההלוויה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי בהר הזיתים בירושלים{{הערה|מתוך כתב בעיתון מוריה ד' אייר תער"ב.}}.
הרב ישראל יעקב יעבץ נפטר ב[[ד' באייר]] [[תער"ב]] והמון רב נהר אחר מיטתו ואף הוכרזה שביתת מלאכה כנהוג ביום ההלוויה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי בהר הזיתים בירושלים{{הערה|מתוך כתב בעיתון מוריה ד' אייר תער"ב.}}.


את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג מילא אחיינו הרב [[משה טרשצ'אנסקי]].
את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג מילא אחיינו הרב [[משה טרשצ'אנסקי]].
שורה 37: שורה 37:
==משפחתו==
==משפחתו==
* '''אחותו''' - הרבנית חנה גיטל טרשצ'אנסקי אשת הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן.
* '''אחותו''' - הרבנית חנה גיטל טרשצ'אנסקי אשת הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן.
* '''אחיינו''' - הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] ממלא מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג.
* '''אחיינו''' - הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] ממלא מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג.
* '''אחייניתו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רבה של העיירה קריוקוב הסמוכה לקרמנצ'וג.
* '''אחייניתו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רבה של העיירה קריוקוב הסמוכה לקרמנצ'וג.


==ספריו==
==ספריו==