11,222
עריכות
מ
החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
ה[[הלכה]] שה[[נזיר]] מונה לשלושים יום את ימי נזירותו נלמדות בגימטריא: הפסוק אומר {{ציטוטון|קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ}}{{הערה|[[פרשת נשא]] ו, ה.}} ו"יהיה" בגימטריא שלושים{{הערה|[[מועד קטן]] יב, ב.}}. מספר החוטים והקשרים ב[[ציצית]] הם בגימטריא 613, ועל כן הם מזכירים ומעוררים את קיום ה[[תרי"ג מצוות]], {{ציטוטון|וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם}}{{הערה|[[פרשת שלח]] טו, לט ו[[פירוש רש"י]].}} | ה[[הלכה]] שה[[נזיר]] מונה לשלושים יום את ימי נזירותו נלמדות בגימטריא: הפסוק אומר {{ציטוטון|קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ}}{{הערה|[[פרשת נשא]] ו, ה.}} ו"יהיה" בגימטריא שלושים{{הערה|[[מועד קטן]] יב, ב.}}. מספר החוטים והקשרים ב[[ציצית]] הם בגימטריא 613, ועל כן הם מזכירים ומעוררים את קיום ה[[תרי"ג מצוות]], {{ציטוטון|וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם}}{{הערה|[[פרשת שלח]] טו, לט ו[[פירוש רש"י]].}} | ||
מבין הספרים של גדולי ישראל הבולטים בשימוש בגימטריאות, הם רבינו אשר 'בעל הטורים' וה'מגלה עמוקות' בפירושיהם על התורה, אך בנוגע לעריכת גימטריאות על ידי אנשים פשוטים, הזהיר הרמב"ן{{הערה|'ספר הגאולה' בתחילתו.}}: "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו", ובספרי גדולי ישראל מופיעים כמה כללים באופן עריכת הגימטריאות{{הערה|ראו | מבין הספרים של גדולי ישראל הבולטים בשימוש בגימטריאות, הם רבינו אשר 'בעל הטורים' וה'מגלה עמוקות' בפירושיהם על התורה, אך בנוגע לעריכת גימטריאות על ידי אנשים פשוטים, הזהיר הרמב"ן{{הערה|'ספר הגאולה' בתחילתו.}}: "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו", ובספרי גדולי ישראל מופיעים כמה כללים באופן עריכת הגימטריאות{{הערה|ראו לדוגמה מה שמציין הרבי בלקוטי שיחות תצוה-ז' אדר חלק כ"ו לשומר אמונים (הר"י איגרס) ויכוח א' אותיות כ-כג.}}. | ||
בספרי ה[[קבלה]] השימוש בגימטריות נפוץ אף יותר. | בספרי ה[[קבלה]] השימוש בגימטריות נפוץ אף יותר. | ||
| שורה 86: | שורה 86: | ||
==גימטריא "עם הכולל"== | ==גימטריא "עם הכולל"== | ||
לעיתים לצורך החישוב מצרפים את המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטריה, וצורת חישוב זו מכונה "עם הכולל" או "גימטריא חסרה". | לעיתים לצורך החישוב מצרפים את המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטריה, וצורת חישוב זו מכונה "עם הכולל" או "גימטריא חסרה". דוגמה לחישוב כזה: [[דמעה]] (119) עם הכולל (120) בגימטריא [[מועד]]{{הערה|ראו שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"ב]]. ראו גם שיחת [[כ"ב שבט]] [[תשנ"ב]].}}. | ||
[[הרבי]] מביא רמז לדרך זו גם ב[[הלכה]] (בנוסף לשימוש בה ב[[מדרש]]ים) בנוגע למספר ה[[מלקות]] שהוא [[ארבעים]] חסר אחת, והדבר נלמד מסמיכות הפסוקים{{הערה|[[כי תצא]] כה, ב - ג.}}{{ציטוטון|בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים}}, "מנין שהוא סמוך לארבעים"{{הערה|[[מסכת מכות]] כב, סוף עמוד א (במשנה).}}, כלומר: חשבון המשלים סכום של ארבעים. ומבאר [[הרבי]] שכאשר ישנו מספר שביחד עם ההשלמה עולה ארבעים, הדבר נחשב מספר ארבעים ועל ידו מקיימים הציווי "ארבעים יכנו", אף שמלקים רק 39 פעמים, כיון שהוא משלים לארבעים{{הערה|שם=פורים|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4384360/jewish/-.htm שיחת [[פורים]] [[תשכ"ז]]].}}. | [[הרבי]] מביא רמז לדרך זו גם ב[[הלכה]] (בנוסף לשימוש בה ב[[מדרש]]ים) בנוגע למספר ה[[מלקות]] שהוא [[ארבעים]] חסר אחת, והדבר נלמד מסמיכות הפסוקים{{הערה|[[כי תצא]] כה, ב - ג.}}{{ציטוטון|בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים}}, "מנין שהוא סמוך לארבעים"{{הערה|[[מסכת מכות]] כב, סוף עמוד א (במשנה).}}, כלומר: חשבון המשלים סכום של ארבעים. ומבאר [[הרבי]] שכאשר ישנו מספר שביחד עם ההשלמה עולה ארבעים, הדבר נחשב מספר ארבעים ועל ידו מקיימים הציווי "ארבעים יכנו", אף שמלקים רק 39 פעמים, כיון שהוא משלים לארבעים{{הערה|שם=פורים|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4384360/jewish/-.htm שיחת [[פורים]] [[תשכ"ז]]].}}. | ||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות. | לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות. | ||
השיטה הנפוצה היא שהערך המספרי של כל נקודה הוא עשר, והערך המספרי של כל קו הוא 6{{הערה|ככל הנראה בשל הדמיון הצורני בין הנקודה לאות י' שערכה 10 בגימטריא, ובין הקו לאות ו' שערכו 6.}}, כך | השיטה הנפוצה היא שהערך המספרי של כל נקודה הוא עשר, והערך המספרי של כל קו הוא 6{{הערה|ככל הנראה בשל הדמיון הצורני בין הנקודה לאות י' שערכה 10 בגימטריא, ובין הקו לאות ו' שערכו 6.}}, כך לדוגמה לפי חשבון זה הניקוד [[סגול]] שכולל 3 נקודות יהיה ערכו 30, והניקוד [[קמץ]] שכולל קו ונקודה - יהיה ערכו 16. | ||
==גימטריאות ידועות== | ==גימטריאות ידועות== | ||