בחירה חופשית: הבדלים בין גרסאות בדף

הבחירה החופשית הנתונה לכל אדם{{הערה|הניסוח בפנים הוא בכללות וכפי שעולה מספרי הראשונים. ראה לקמן על שאלת הבחירה בגויים}} היא יסוד גדול בתורת ישראל, ויש מן הראשונים שכללוה במנין [[עיקרי האמונה]]{{הערה|ר' חסדאי קרקאש בספרו אור השם ועוד. אך רוב המונים לא מנו הבחירה בעיקרי האמונה מפני סיבות שונות (ראה לדוגמא בספר העיקרים פרק ט' כתב שהבחירה היא היסוד להנהגות הנימוסיות ולא רק לתורה ולכן אין למנות זה במנין העיקרים).}}. בספרו [[היד החזקה]] מביא הרמב"ם את היסודות לכך{{הערה|וראה מקורות נוספים בתנ"ך לעיקרון הבחירה החופשית באמונות ודעות לרס"ג מאמר ד' פרק ד').}}:

הרלב"ג ביאר{{הערה|מלחמת השם מאמר ג}}, שידיעתו של הקב"ה הינה בדרך כללית בלבד, ויודע הוא את כל הדברים המתחייבים מצד הטבע אך אינו יודע במה יבחר האדם. רבים מרבותינו תקפו דעה זו בחריפות{{הערה|ראה לדוגמא בפירוש האברבנאל על התורה בראשית יח, כ (שם הובאו גם דברי ר' חסדאי קרקש ש"הדעת הזו היא כפירה מוחלטת").}}, ולפי יסוד ה[[השגחה פרטית]] שיסד הבעל שם טוב דעה זו אינה מתקבלת{{הערה|וראה אגרות קודש חלק ג' עמוד מ במכתב הנוגע בשאלה זו שהרבי שולל ביאור זה בתכלית.}}. מן הכיוון ההפוך  ביאר ר' חסדאי קרקש{{הערה|מאמר ב' כלל ה' פרק ג' (וראה לקמן שמשמע שהניח גם אופציה נוספת לביאור)}} שהידיעה אכן מכרחת ופועלת המציאות ובחירת האדם היא על כוונתו בלבד. אף שיטה זו זכתה למתקפות{{הערה|ראה בספר העיקרים מאמר ד' פרק א ובאברבנאל שם.}} ה[[של"ה]]{{הערה|בתולדות אדם בית הבחירה.}} כתב (בדומה קצת לביאורים הנ"ל) שידיעת ה' אכן מכרחת כגזירה, אלא שהידיעה (שלדבריו היא-היא הרצון) כוללת בתוכה את כל הדרכים האפשריות, וישנו האופן איך ראויים הדברים להיות מראש לפי פתיחת המקורות וכו' באותה עת, ויתכן שלאחר מכן ישתנו הדברים על ידי הבחירה אך גם זה היה כלול מראש ברצון והידיעה.