חודש אדר: הבדלים בין גרסאות בדף

אין שינוי בגודל ,  11 דצמבר
מ
החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה"
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
שורה 13: שורה 13:
ב[[שנה מעוברת]], דנו הפוסקים האם חלה השמחה מתחילת חודש אדר א' או רק מאדר ב'. יש שכתבו שחובת השמחה היא באדר ב' בלבד, ודייקו מ[[רש"י]] על הגמרא שנימק את השמחה בניסים של "פורים '''ופסח'''" - מכאן שהשמחה היא רק באדר הסמוך לחודש ניסן וחג הפסח{{הערה|שאילת יעב"ץ חלק ב, סימן פח.}}. אמנם יש שפסקו שחובת השמחה היא כבר מאדר א'{{הערה|ראה שו"ת חת"ם סופר חושן משפט, סימן כ.}}. בשיחה בה דן בענין הכריע הרבי שמלשון רש"י משמע להיפך, שכן כל חובת השמחה באדר בקשר לחג הפסח, היא מפני שחל בו יום לידת [[משה רבינו]], ומכאן שחובת השמחה היא בחודש כולו - כולל אדר ראשון - ולא רק בחודש שבו פורים{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחת תצוה-ז' אדר סעיף ד ואילך.}}.
ב[[שנה מעוברת]], דנו הפוסקים האם חלה השמחה מתחילת חודש אדר א' או רק מאדר ב'. יש שכתבו שחובת השמחה היא באדר ב' בלבד, ודייקו מ[[רש"י]] על הגמרא שנימק את השמחה בניסים של "פורים '''ופסח'''" - מכאן שהשמחה היא רק באדר הסמוך לחודש ניסן וחג הפסח{{הערה|שאילת יעב"ץ חלק ב, סימן פח.}}. אמנם יש שפסקו שחובת השמחה היא כבר מאדר א'{{הערה|ראה שו"ת חת"ם סופר חושן משפט, סימן כ.}}. בשיחה בה דן בענין הכריע הרבי שמלשון רש"י משמע להיפך, שכן כל חובת השמחה באדר בקשר לחג הפסח, היא מפני שחל בו יום לידת [[משה רבינו]], ומכאן שחובת השמחה היא בחודש כולו - כולל אדר ראשון - ולא רק בחודש שבו פורים{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחת תצוה-ז' אדר סעיף ד ואילך.}}.


[[הרבי]] הזכיר {{ציטוטון|שלא מצינו בספרים שהחיוב ד"מרבים בשמחה" הוא גם באדר ראשון, ואדרבה, יש ראיות שחיוב זה הוא באדר שני בלבד . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - לעיין ולמצוא ביאור בדבר}}{{הערה|שיחת ש"פ תשא, כ' אד"ר תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 374).}}. עם זאת, בשיחות רבות הזכיר בפשטות את ההוספה בשמחה בחודש אדר גם ביחס לאדר ראשון{{הערה|ראה לדוגמא שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט (שם ע' 337).}}, והתבטא {{ציטוטון|ישנם בעלי "מרה שחורה" שסוברים שהענין ד"מרבים בשמחה" צריך להיות רק באדר שני, וסברתם - מכיון שהטעם הפשוט ד"מרבים בשמחה" הוא מפני ימי הפורים, הרי, כשם שקריאת המגילה וכל עניני הפורים הם באדר שני, יש מקום לומר שגם הענין ד"משנכנס אדר מרבים בשמחה" שייך באדר שני בלבד. ואמרתי פעם על זה - שיש לעזוב את ה"מרה שחורה" ולשמוח כבר משנכנס אדר ראשון}}{{הערה|משיחת י"ג אד"ר תשד"מ בעת ביקור רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] (התוועדויות ח"ב ע' 1054). וראה גם שיחת ש"פ תשא באותה שנה (שם ע' 1081).}}.
[[הרבי]] הזכיר {{ציטוטון|שלא מצינו בספרים שהחיוב ד"מרבים בשמחה" הוא גם באדר ראשון, ואדרבה, יש ראיות שחיוב זה הוא באדר שני בלבד . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - לעיין ולמצוא ביאור בדבר}}{{הערה|שיחת ש"פ תשא, כ' אד"ר תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 374).}}. עם זאת, בשיחות רבות הזכיר בפשטות את ההוספה בשמחה בחודש אדר גם ביחס לאדר ראשון{{הערה|ראו לדוגמה שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט (שם ע' 337).}}, והתבטא {{ציטוטון|ישנם בעלי "מרה שחורה" שסוברים שהענין ד"מרבים בשמחה" צריך להיות רק באדר שני, וסברתם - מכיון שהטעם הפשוט ד"מרבים בשמחה" הוא מפני ימי הפורים, הרי, כשם שקריאת המגילה וכל עניני הפורים הם באדר שני, יש מקום לומר שגם הענין ד"משנכנס אדר מרבים בשמחה" שייך באדר שני בלבד. ואמרתי פעם על זה - שיש לעזוב את ה"מרה שחורה" ולשמוח כבר משנכנס אדר ראשון}}{{הערה|משיחת י"ג אד"ר תשד"מ בעת ביקור רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] (התוועדויות ח"ב ע' 1054). וראה גם שיחת ש"פ תשא באותה שנה (שם ע' 1081).}}.


בשנת [[תשנ"ב]] הדגיש הרבי את מעלת חודשי אדר ב"שנה מעוברת" והסביר שדווקא על ידי שני חודשי אדר (שהמאפיין של חודש אדר הוא השמחה), על ידי 60 יום של שמחה, מתבטלים כל המניעות והעיכובים לבוא הגאולה יחד עם שאר הדברים הלא רצויים, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב-60"{{הערה|דבר מלכות תרומה [[תשנ"ב]].}}.
בשנת [[תשנ"ב]] הדגיש הרבי את מעלת חודשי אדר ב"שנה מעוברת" והסביר שדווקא על ידי שני חודשי אדר (שהמאפיין של חודש אדר הוא השמחה), על ידי 60 יום של שמחה, מתבטלים כל המניעות והעיכובים לבוא הגאולה יחד עם שאר הדברים הלא רצויים, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב-60"{{הערה|דבר מלכות תרומה [[תשנ"ב]].}}.