דוד יעקב גלייזר: הבדלים בין גרסאות בדף

דוד יעקב גלייזר (עריכה)

גרסה מ־22:23, 27 בנובמבר 2024

נוספו 6,739 בתים , 27 נובמבר

←‏תולדות חיים

חזותיקוד ויקי

משתמש אלמוני

5.29.21.71

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[ניו יורק]] בשנת תש"ז לאביו ר' מיכאל ואמו חיה ביילא משפחה מסורתית. בצעירותו התעסק בלימודי יוגה ורגיעה רוחנית וחיפש אחר זאת בכתות בודהיסטיות שונות, בשנת [[תשכ"ה]] נחשף לעולמה של היהדות. תחילה אצל הרב [[שלמה קרליבך]] ששלח אותו לארץ הקודש שם נכנס ללמוד אצל הרב [[שניאור זלמן גפני]] ב[[ישיבת אור תמימים]] ב[[כפר חב"ד]] למשך שלוש שנים.
-התחתן עם רעייתו מרת נורית בת ר' מנחם מענדל וחנה כרמלי. תחילה התגוררו ב[[צפת]] ובהמשך בהוראת הרבי עברו להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]], שם שימש כמלמד דרדקי בחיידר.
+ ר' דוד יעקב הלוי גלייזר, נולד בשנת תש“ז (1947) בברוקלין שבניו יורק, סמוך לקראון
+הייטס, אשר בו '770', המרכז העולמי של הרבי מליובאוויטש וחסידי חב"ד. אולם רק לאחר עשרים ושמונה
+שנים – ודווקא בהיותו בארץ ישראל, שמע לראשונה על הרבי וחב"ד.
+המחבר עבר מסלול בלתי שגרתי לחלוטין עד שעלה על דרך המלך. ניתן לומר עליו את מאמר חז"ל: "זרוק
+חוטרא לאווירא אעיקריה קאי" (זרק מקל לאוויר, הוא יסתובב ויסתובב, ובסוף - ייפול על שורשו): למד
+פסיכולוגיה התנהגותית וקלינית, וביצע מחקרים לדוקטורט על גלי המוח התורמים להרגעת האדם על
+ידי משוב (bio-feedback), ומתוך כך החל להתמסר ללימודי יוגה ומדיטציה ב"אשרם" (מרכז יוגה) ליד
+Village Greenwich במנהטן, ולאחר מכן עבר לגור וללמוד ב"אשרם" המרכזי בס. פרנסיסקו שבקליפורניה.
+שם התמחה בנושא, והפך למורה ליוגה.
+אך ככל שרצה להתמסר ליוגה בכל מאודו (מה שיכול להוביל בסופו של דבר לעבודה זרה), "הניצוץ
+היהודי" הפריע לו ולא נתן מנוחה, עד שדווקא אז פגש את ר' שלמה קרליבך ע"ה. מטרתו של ר' דוד
+בפגישה זו הייתה להפריך את היהדות וזאת כדי להשקיט את מצפונו היהודי שהפריע לו להיות שלם עם
+דרכו החדשה, היות והיוגה יצרה אצלו רגש מוטעה של (כאילו) דבקות באלוקות, ודרך היהדות נראתה לו
+כמסע תרבותי מיושן, ותו לא.
+אך בבית של ר' שלמה מצא חום, דאגה אישית, שמחה ואחדות. לאחר שששה שם כשנה וחצי וטייל עם
+ר' שלמה והפיץ יוגה במקומות שר‘ שלמה הפיץ יהדות, בשנת תשל“ד (1974), ר' שלמה שלח אותו בחכמתו
+לארץ הקודש בהסבירו ש"ארץ ישראל צריכה מורה טוב ליוגה...".
+לאחר שהגיע לארץ, המשיך ר‘ דוד את חיפושו הארוך והמעמיק בנבכי נשמתו, בדרכים שונות ומגוונות.
+בהשגחה פרטית הגיע לכותל המערבי ושם הוזמן לישיבה ליטאית לבעלי תשובה, ומסר שם שיעורי יוגה
+לכל הישיבה – כולל ראש הישיבה – לפני תפילת שחרית, אך גם שם לא מצא עדיין את אשר חיפש, ונפשו
+לא מצאה מנוח... עד שבהשגחה פרטית בלתי רגילה הגיע לכפר חב"ד, והכיר את הרב שניאור זלמן שי'
+גפני – שליחו של הרבי להקמת ישיבה לבעלי תשובה דוברי אנגלית. הייתה זו ’אהבה ממבט ראשון‘. שם,
+בשלוש השנים ’הנפלאות ביותר‘ של חייו, למד תורה בדרך חיים ספוגה בהשקפה וחיות חסידית. הוא החל
+להבין את מה שמבארת תורת החסידות כי "רצוא" (דבקות למעלה) אינו ביטול אמיתי והתחברות לאלוקות,
+אלא ”הרגש עצמו“ ורגש ישות וגאווה (כפי שהיה ביוגה); עיקר הביטול הוא "השוב" דווקא - קיום מצוות
+כאן למטה, על מנת לגלות אלוקות בעולם הזה - היפך הכוונה של היוגה.
+הקשר האישי הראשון שלו עם הרבי החל כאשר בשנת תשל"ח (1978) ביקש רשות לנסוע ולפגוש את הרבי
+וכן לחפש שידוך באמריקה. תוך יומיים קיבל ר‘ דוד תשובה טלפונית ממזכירות הרבי – בשם הרבי: "אין
+לך רשות לבוא לכאן עד שתהיה חתן תחילה. בדיקת תפילין". התברר שהתפילין היו פסולות מלכתחילה,
+ואכן שבועיים לאחר החלפת הפרשיות – מצא את זיווגו שתחי', ולאחר החתונה נסעו ביחד לרבי והתקבלו
+ליחידות.
+ר' דוד המשיך את לימודיו אצל הרב גפני עוד ארבע שנים ב'כולל אברכים' בכפר חב"ד, ואז עבר לצפת
+כדי להמשיך בלימודיו ב'כולל' שם, אלא, ש'הרוח הצפונית' 'תפסה' אותו, והוא הלך "לבדוק" את שיטת
+ברסלב (כמובא בפנים הספר שלו "יין המשומר"). למרות שהוא נהנה מהניסיון שם במשך חמש שנים, בסופו של דבר חזר
+הביתה, לחסידּות חב"ד, עם הערכה גבוהה יותר אליה.
+כעבור עוד שמונה שנות לימודים, בשנת תש"נ (1990), קיבל ר' דוד שוב הוראה טלפונית ממזכירּות
+הרבי: "לעבור לנחלת הר חב"ד [השכונה שהרבי הקים בקרית מלאכי בשנת תשכ"ט (1969)] ולהכניס ילדינו
+במוסדות חב"ד". שם הוא המשיך את לימודיו בכולל ערב עוד 25 שנה, ושימש כמלמד לתינוקות של בית רבן
+בגַנים במשך 17 שנה. בהמשך לכך, השקיע את כל זמנו ומרצו ב'מבצעים' של הרבי, בעיקר ב'ביקורי בית'
+חדורים בענייני משיח וגאולה, עסק בקביעות ב'מבצע תפילין', ומסר שיעורי חסידות בנושא משיח וגאולה.
+ב"שנת הארבעים" של הרבי, תש"נ - תנש"א (1991-1990) נערך "מבצע" להדפסת 40 ספרי תניא ב-40
+יישובים מעבר ל"קו הירוק", ור' דוד קנה את הזכות להדפיס את ספר התניא ביישוב נחליאל. כאשר הביא
+עותק אחד של התניא שנדפס שם לרבי, ב"חלוקת דולרים לצדקה" בצום גדליה תנש"א, בירך אותו הרבי:
+"הצלחה רבה, והפצת המעיינות חּוצה מקרבת ביאת משיח. אזי נעלה כולנו אליכם לארץ הקודש".
-במשך שנים היה פעיל מרכזי ב[[בית משיח קריית מלאכי]]. כיום נמנה על קהילת חב"ד המתפללים בבית כנסת "תפארת אליעזר" שב[[נחלת מנחם]]. פעילותו ב[[הפצת המעיינות]] כוללת ביקורי-בית בכל איזור [[קרית מלאכי]] והקיבוצים שבסביבה.
+לפני כ-15 שנים, כשהרב גפני שי' ביקש שמישהו מתלמידיו יעלה על הכתב זיכרונות מהישיבה, לקח ר'
+דוד את המשימה על עצמו, וכעבור כחצי שנה יצא ספרו הראשון באנגלית:
-הרב גלייזר ידוע בחיות הרבה שיש לו בלימוד שיחות ה[[דבר מלכות]] והוא בקי בהן באותיותיהן ובהערות עם המראי מקומות. מהמארגנים של השיעור השבועי בדבר מלכות ב[[נחלת הר חב"ד]].
+."MEMORIES OF THE YESHIVA WITH GAFNE RAV"
+כאשר גילה שיש לו חוש בכתיבה, החל לאסוף סיפורים מה'מבצעים' שלו, מהתוועדויות, ומדברי חסידּות
+בנושא משיח וגאולה. כשסיים לאסוף את החומר, שאל את הרבי, באמצעות "אגרות קודש", וביקש את
+עצתו וברכתו להדפסת הספר החדש: "L'CHAYIM,L'CHAYIM – וקיבל ברכה מדויקת להפליא. בין היתר,
+כתב הרבי שיהיו שני כרכים, ודבר זה נתן את הרעיון לתרגם את הספר לעברית, וכך, לאחר כמה שנים של
+מאמץ מהנה, 'נולדו' שני הכרכים הנקראים "ונגלה כבוד ה'" אשר התקבלו בשמחה רבה בציבור עד שאזלו
+מן השוק. אז, לפי בקשת הרבים, החל המחבר לחפש ולהוסיף סיפורים נוספים, וערך אותם לפי סדר פרשיות
+השבוע והמועדים. הספר הראשון שיצא לאור היה ספר קטן ומיוחד בשם "ג' תמוז: חלק מהעלייה", ולאחרונה
+יצא לאור חמשת הספרים הללו - ”יין המשומר: אוצר סיפורי משיח וגאולה“ - הכוללים כ770- סיפורים
+מיוחדים במטרה לסייע לקוראים להיות "נרות להאיר" ולהפיץ את תוכן הסיפורים הלאה, ובכך, לזרז את
+התגלותו של הרבי מלך המשיח, והוא יוליכנו לגאולה השלימה בקרוב ממש.
 ==ספריו==