577
עריכות
←אהבה שבבחינת צל
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
באופן כללי '''צל''' הוא בחינת "[[מקיף]]", ובאופן פרטי יש בו כמה בחינות, הן | באופן כללי '''צל''' הוא בחינת "[[מקיף]]", ובאופן פרטי יש בו כמה בחינות, הן ב[[קדושה]] והן ב[[קליפה|קליפות]]: צל [[ענני הכבוד]], צל ה[[ענן]] שב[[מתן תורה]], צל ענן ה[[קטורת]] ד[[יום הכיפורים]], אהבה שבבחינת צל, בבואה (ובבואה דבבואה) ועוד. | ||
==מקיף דלבונה – קודש הקודשים== | ==מקיף דלבונה – קודש הקודשים== | ||
על הפסוק "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש רבה קדושים פרשה כ"ד.}} "מהו להצילך – להגן עליך להיות צל על ראשך". דהיינו, צל הוא משל להגנה שמגן הקב"ה מפני הפורענות כמו "בצל כנפיך תסתירני"{{הערה|תהילים י"ז ח'}}, "בצל כנפיך יחסיון"{{הערה|תהילים ל"ו ח'.}}, וזהו שנאמר "לחמנו הם סר צילם מעליהם" – היינו, | על הפסוק "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש רבה קדושים פרשה כ"ד.}} "מהו להצילך – להגן עליך להיות צל על ראשך". דהיינו, צל הוא משל להגנה שמגן הקב"ה מפני הפורענות כמו "בצל כנפיך תסתירני"{{הערה|תהילים י"ז ח'}}, "בצל כנפיך יחסיון"{{הערה|תהילים ל"ו ח'.}}, וזהו שנאמר "לחמנו הם סר צילם מעליהם" – היינו, ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הסיר מז' האומות את ההגנה שהייתה להם עד עתה{{הערה|סד"ה ואולם חי אני, מובא באוה"ת כי תצא תתר"ו.}}. | ||
וצל זה והגנה זו (לאומות) היא בחינת המקיף דלבונה{{הערה|תורה אור ד"ה ראה ריח בני}}, והביאור{{הערה|תורה אור ה' ג'}}: י"א סממני הקטורת הם י' ניצוצות המובלעים | וצל זה והגנה זו (לאומות) היא בחינת המקיף דלבונה{{הערה|תורה אור ד"ה ראה ריח בני}}, והביאור{{הערה|תורה אור ה' ג'}}: י"א סממני הקטורת הם י' [[ניצוצות]] המובלעים ב[[קליפות]], המקבלים חיותם מבחינת הלבונה. דמכיון שהיא "מקיף" ונעלית מהם שלא בערך אין הקליפות חשובות בעיניה לבטלם ולכן יכולות [[יניקת החיצונים|לינק ממנה חיותם]]. והוא כמשל המלך הרואה שממית בהיכלו ואינו טורח לסלקה. ורק כך יכולות ה[[קליפות]] לקבל החיות מהקדושה (דרך [[אור מקיף]]) כי בפנימיות אין יכולים לקבל. דהיינו, כמו שה[[קליפות]] יכולות לקבל רק מה[[מקיף]] (כי אין קודש מתערב בחול). | ||
ונקראת בחינה זו "קודש הקודשים", והיינו, שהיא מובדלת מהקודש '''כמו שהקודש מובדל מהחול''' – ולכן הוא רק צל. ובבחינת ה"זמן" נמשך מקיף זה דוקא אחרי | ונקראת בחינה זו "קודש הקודשים", והיינו, שהיא מובדלת מהקודש '''כמו שהקודש מובדל מהחול''' – ולכן הוא רק צל. ובבחינת ה"זמן" נמשך מקיף זה דוקא אחרי [[יום הכיפורים]]. כי עניין ענן הקטורת ד[[יום הכיפורים]] הוא בירור בחינת ה[[לבונה]] (שעל ידי זה סר צילם של ה[[קליפות]]) – ומזה נמשך להיות צל על ראשך ולהצילך{{הערה|אוה"ת דרושים לסוכות א' תש"י.}}. | ||
==צל יומם - המקיף ד[[אריך אנפין]]== | ==צל יומם - המקיף ד[[אריך אנפין]]== | ||
מהפסוק "כי על כל כבוד חופה" משמע שיש '''שתי''' בחינות כבוד - ועל כל אחת מהן חופה. מבארת החסידות{{הערה|לדוגמא ד"ה לכה דודי תשי"ד, וראה בחסידות מבוארת כרך ימי שמחה.}}, | מהפסוק "כי על כל כבוד [[חופה]]" משמע שיש '''שתי''' בחינות [[כבוד]] - ועל כל אחת מהן חופה. מבארת החסידות{{הערה|לדוגמא ד"ה לכה דודי תשי"ד, וראה בחסידות מבוארת כרך ימי שמחה.}}, ש[[כבוד תחתון|כבוד התחתון]] הוא יחוד [[חתן]] ו[[כלה]] (ו[[חופה]] שעליו הוא [[ספירת הבינה|בינה]]), ו[[כבוד עליון|כבוד העליון]] הוא יחוד [[ספירת החכמה|חכמה]] ו[[ספירת הבינה|בינה]] – '''וחופה שעליו הוא [[אריך אנפין]]'''. | ||
ענני הכבוד והענן דמתן תורה היו החופה של כבוד התחתון, אבל על | ענני הכבוד והענן דמתן תורה היו החופה של כבוד התחתון, אבל על ה[[מצות סוכה|סוכה]] נאמר שהיא "לצל '''יומם'''", דהיינו, צל על בחינת ה"יום". יום הוא חכמה, ו[[אריך אנפין]] הוא הצל (המקיף לחכמה ובינה){{הערה| (אוה"ת בשלח שפ"ו.}}. | ||
=='''אהבה''' שבבחינת צל== | =='''אהבה''' שבבחינת צל== | ||
ה[[אהבת ה'|אהבה]] שבבחינת צל היא האהבה שנעלית מכדי להיות מקור לאהבה הגלויה בלב. "מידות שבשכל" (המסקנה השכלית שצריך לאהוב) הן שורש לאהבה בפועל, ו"צל" היא אהבה שעוד למעלה מזה{{הערה|אוה"ת ביאורי זהר תל"ה, דרושים לסוכות א'תשמ"ה.}}. | |||
וביאור העניין, שאהבה זו היא בחינת חכמה(וליתר דיוק "חסד דאבא" | |||
וביאור העניין, שאהבה זו היא בחינת חכמה (וליתר דיוק "[[חסד דאבא]]"), והיא מה שאינו רוצה ליפרד מהשגת ה[[ביטול העולמות|ביטול]] לאלוקות, והיא בחינת "[[אהבה רבה]]" שלמעלה מעלה מ[[אהבת עולם]]. | |||
==גמ"ח – צל התפילה== | ==גמ"ח – צל התפילה== | ||
על הפסוק | על הפסוק{{הערה|קהלת ז' י"ב.}} "כי בצל החכמה בצל הכסף" מסבירים המפרשים ש"צל הכסף" הוא [[גמילות חסדים]]. מבואר על זה בתורת החסידות{{הערה|תורת שמואל תר"מ ב תתל"ח ובכמה מקומות}} ש[[גמילות חסדים|גמ"ח]] נקרא "צל" כי "בצילו" מתקבלת תפילת המתפלל. | ||
והביאור בזה: "תפילות כנגד תמידים תקנום"{{הערה|ברכות כ"ו ב'.}}: כשם שהקרבת | והביאור בזה: "תפילות כנגד תמידים תקנום"{{הערה|ברכות כ"ו ב'.}}: כשם שהקרבת ה[[קרבנות]] צריכה להיות דווקא ב[[בית המקדש|מקדש]] (ואם לא הרי זה איסור [[כרת]]) - מקום שיש בו לא רק [[ארון הברית|ארון]] ([[אור פנימי]]) אלא '''גם [[יריעות]]''' ([[אור מקיף|מקיפים]]), כך [[תפילה]] (אפילו היא ב[[מניין|ציבור]]) אינה יכולה להתקבל בלי [[לימוד התורה|לימוד תורה]] (בחינת [[אור פנימי]]) '''ו[[גמילות חסדים|גמ"ח]]''' (שהוא כללות המצוות, שהן בחינת מקיפים). | ||
==צל הקליפות== | ==צל הקליפות== | ||
אמרו בגמרא{{הערה|גיטין כו.}} "בבואה אית להו, בבואה דבבואה לית להו". מאחר ו"צל" הוא "מקיף", לומדת מזה תורת החסידות שלקליפות יש רק מקיף אחד (ולא כבקדושה שהם שניים{{הערה|לקו"ת ברכה צ"ח ד' ואילך}}, שהם מקיף הקרוב ומקיף הרחוק). | אמרו בגמרא{{הערה|גיטין כו.}} "בבואה אית להו, בבואה דבבואה לית להו". מאחר ו"צל" הוא "מקיף", לומדת מזה תורת החסידות שלקליפות יש רק מקיף אחד (ולא כבקדושה שהם שניים{{הערה|לקו"ת ברכה צ"ח ד' ואילך}}, שהם מקיף הקרוב ומקיף הרחוק). | ||
ועניין "בבואה" זו{{הערה|לקו"ת תצא ל"ו ג', ד"ה וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה.}} ב[[עבודה]] הוא הרושם | ועניין "בבואה" זו{{הערה|לקו"ת תצא ל"ו ג', ד"ה וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה.}} ב[[עבודה]] הוא הרושם שמשאירות העבירות בנפש האדם. היינו, גם לאחר שעושה תשובה נכונה על מחשבותיו ומידותיו{{הערה|הנרמזים ב"גלחה את ראשה" – מותרי המוחין, ו"עשתה את צפרניה" – מותרי המידות.}} עדיין נשארת בו משיכה מסויימת לרע, והוא עניין עבירה גוררת עבירה{{הערה|אבות ד' ב'.}}. | ||
ובלשון הקבלה "צל" זה הוא המקיף ד[[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ולא המקיף ד[[יחידה שבנפש|יחידה]]. היינו, שמצד אחד הוא בתוקף גדול (כי בא מצד המידות ואינו "מעודן" ע"י השכל) אך מצד שני אינו עניין "עצמי" - שאינו '''יכול''' באופן אחר, אלא שאינו '''רוצה''' באופן אחר – ולכן אין בו מסירות נפש אמיתית (כבקדושה){{הערה|המשך תרס"ו עמ' רס"ז}}. | |||
== הוראה מצל == | |||
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] כתב למישהו שנתן לו ברכות באלבום מצויירות באלבום יפה, והרבי העיר לו הערה אודות הכתב היפה עם הצבעים והצל. והראה איך שיש ללמוד מזה הוראה בעבודת ה': | |||
כמו שה"צל" מסתיר ומכסה על האור, אבל מצד שני רואים שכשמשתמשים איתו בצורה נכונה, אז זה נהפך להיות כמו אור, כמו בדוגמה של האדם שהרבי כתב לו את המכתב, שהוא השתמש בציור עם צל באופן המתאים ובמקומות המתאימים, ואז זה נהפך למראה מאוד נהדר ומאוד יפה (-אור). | |||
ומזה אפשר גם ללמוד הוראה בעבודת השם, שלכל אחד בחיים שלו ישנם ימים שבמבט ראשון הם "ימים אפורים", ולפעמים יש ימים אפורים אפילו יותר מהימים הטובים, אבל האדם יכול להפוך את זה ולהשתמש בימים האפורים באופן המתאים, כפי הוראות התורה, ולהפוך אותם שגם הם ישתמשו לכבוד של הבורא. ואז יהיה "[[יתרון האור מן החושך|יתרון האור מתוך החושך]]" - ויוכול להפוך את החושך לאור<ref>[[לקוטי שיחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=355 חכ"ג ע' 341-342].</ref>. | |||
== ראו גם == | |||
* [[מדה כנגד מדה#ה' צלך|ה' צלך]] | |||
* [[סכך#צלתה מרובה מחמתה|צלתה מרובה מחמתה]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||