מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
הרחבה
(מה כתוב כאן?) |
(הרחבה) |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
{{ש}}וראה בחלק י וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6293.htm חלק יז אגרת ו'רצג] - הביאור בהכרח חז"ל שדוקא שם הוא "משמני הארץ": כיון שכבר העניק יצחק ליעקב את "משמני הארץ", לכן כשרצה להעניק גם לעשו, הוכרח לתת לו מקום שעדיין לא בא לעולם - והיא איטליא, שנוצרה רק בזמן שלמה, כמסופר בחז"ל.}}. | {{ש}}וראה בחלק י וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6293.htm חלק יז אגרת ו'רצג] - הביאור בהכרח חז"ל שדוקא שם הוא "משמני הארץ": כיון שכבר העניק יצחק ליעקב את "משמני הארץ", לכן כשרצה להעניק גם לעשו, הוכרח לתת לו מקום שעדיין לא בא לעולם - והיא איטליא, שנוצרה רק בזמן שלמה, כמסופר בחז"ל.}}. | ||
בהוראת [[הרבי]], ניטעו ב[[כפר חב"ד]] אתרוגים מזן קלבריה, ואתרוגי כפר חב"ד הם מזן זה. ברבות השנים זכו בעלי הפרדסים לקבל את האתרוגים שעליהם בירך הרבי, וכיום כל האתרוגים בכפר חב"ד הם צאצאי אתרוגי הרבי. עם זאת, הרבי ציין שמעלת אתרוגים אלו פחותה ממעלת אתרוגי קלבריה מאיטליה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200870111 אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שפא].}}. | בהוראת [[הרבי]], ניטעו ב[[כפר חב"ד]] אתרוגים מזן קלבריה, ואתרוגי כפר חב"ד הם מזן זה{{הערה|ראה בערך [[אתרוג קלבריה]].}}. ברבות השנים זכו בעלי הפרדסים לקבל את האתרוגים שעליהם בירך הרבי, וכיום כל האתרוגים בכפר חב"ד הם צאצאי אתרוגי הרבי. עם זאת, הרבי ציין שמעלת אתרוגים אלו פחותה ממעלת אתרוגי קלבריה מאיטליה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200870111 אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שפא].}}. | ||
====אתרוגי ארץ ישראל==== | ====אתרוגי ארץ ישראל==== | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
והאמת אגיד כי אף עם השגחתם, מ"מ אתרוגי קאלאברע אצלי במעלה יותר מכל האתרוגים שבעולם, אך לגבי אתרוגי קארפע בודאי טובים יותר האתרוגים שתחת השגחתם, וכנ"ל. | והאמת אגיד כי אף עם השגחתם, מ"מ אתרוגי קאלאברע אצלי במעלה יותר מכל האתרוגים שבעולם, אך לגבי אתרוגי קארפע בודאי טובים יותר האתרוגים שתחת השגחתם, וכנ"ל. | ||
|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א ע' סב}} | |מקור=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א ע' סב}} | ||
====מרוקו==== | |||
במדינת [[מרוקו]] היו מגדלים במשך דורות רבים אתרוגים באיזור תרודאנת, והוחזקו לבלתי מורכבים על ידי גדולי יהדות צפון אפריקה{{הערה|ראה שו"ת ישרי לב, ערך אתרוג. ועוד.}}. גם בין יהדות אשכנז התפשטו אתרוגי מרוקו והיו גדולים שבירכו עליהם{{הערה|ראה ביכורי יעקב תוספת ביכורים לסימן תרמח ס"ק נג. ערוך השלחן סימן תרמח סעיף כח. ועוד.}}. אך היו שפקפקו על אתרוגים אלו השונים משאר האתרוגים, בכך שאין להם גרעינים{{הערה|ראה למשל שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן רכב.}}. | |||
הרב [[מיכאל ליפסקר]], שיצא ב[[שליחות]] הרבי למרוקו, שאל על אתרוגים אלו, והרבי השיב לו: | |||
{{ציטוט|תוכן= | |||
מה שכותב בענין האתרוגים שלוקחים במקומו עתה אתרוגים הגדלים שם והרב אומר שמוחזקים הם לכשרים ואינם מורכבים, וכאשר בדק אותם לא מצא בהם גרעינים, הנה אם בטוח הדבר שיש חזקת כשרות בהם הרי הם כשרים למצות הד' מינים, באשר הסימנים שנאמרו אינם מדאורייתא וגדולה כח חזקה אם רק ברור הדבר שיש בהם חזקת כשרות. וראה בקונטרס חג הסוכות אשר בידינו יש קבלה להדר אחר אתרוגי קאלאבריא דוקא ואדה"ז אמר על זה שהוא מטעם הידוע לו, אבל בכל זאת כיון שבכמה מדינות לוקחים אתרוגים אחרים ולקיחתם היא בחזקה מכמה דורות, קשה עלי הדבר להטיל ספק אצלם, אריינווארפן זיי אין א ספק. ומובן שאין זה נוגע לנו חסידי חב"ד וכל השייכים אליהם שאין לנו אלא מנהג אדמו"ר הזקן והוא לברך על אתרוגי קאלאבריא | |||
|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/1200780021 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד אגרת תשפה]}} | |||
== מנהגי חב"ד == | == מנהגי חב"ד == | ||