11,698
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''מיכאל משולם זלמן וילנסקי''' היה איש [[אקדמיה]] מגזע החסידים, תושב סינסינאטי שעסק בההדרה והוצאה לאור של כתבי יד מגדולי הדורות הקודמים. בצעירותו - היה מה[[יושבים]] ב[[ליובאוויטש]]. | ר' '''מיכאל משולם זלמן וילנסקי''' היה איש [[אקדמיה]] מגזע החסידים, תושב סינסינאטי שעסק בההדרה והוצאה לאור של כתבי יד מגדולי הדורות הקודמים. בצעירותו - היה מה'[[יושבים]]' ב[[ליובאוויטש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[קרמנצ'וג]] ב[[י"ח טבת]] [[תרל"ח]], לאביו החסיד הנודע רבי [[יצחק חיים דובער וילנסקי]], מ'שלושת הבעראלאך' הידועים, אבירי הדעת | נולד ב[[קרמנצ'וג]] ב[[י"ח טבת]] [[תרל"ח]], לאביו החסיד הנודע רבי [[יצחק חיים דובער וילנסקי]], מ'שלושת הבעראלאך' הידועים, אבירי הדעת ובעלי השכלה מופלגה בחסידות שזכו לקשר קרוב וקירובים מיוחדים מרבותינו נשיאינו. | ||
בשנת [[תרנ"ד]] נמנה על ה[[יושבים]] בחצר אדמו"ר הרש"ב וזכה שאדמו"ר הרש"ב קירב אותו מאוד בקירוב פנימי, יותר מכל שאר ה'יושבים'{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' אגרת ב'תתקמג. חלק י"ד אגרת ה'רס.}}. | בשנת [[תרנ"ד]] נמנה על ה[[יושבים]] בחצר [[אדמו"ר הרש"ב]] וזכה שאדמו"ר הרש"ב קירב אותו מאוד בקירוב פנימי, יותר מכל שאר ה'יושבים'{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' אגרת ב'תתקמג. חלק י"ד אגרת ה'רס.}}. | ||
בהמשך, התרחק מגזע החסידים ונכנס ללמוד ב[[אוניברסיטה]], ובשנת [[תרע"ד]] השלים את לימודיו בפקולטה למתמטיקה של אוניברסיטת ברן וקיבל תואר דוקטור. | בהמשך, התרחק מגזע החסידים ונכנס ללמוד ב[[אוניברסיטה]], ובשנת [[תרע"ד]] השלים את לימודיו בפקולטה למתמטיקה של אוניברסיטת ברן וקיבל תואר דוקטור. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
התחתן עם מרת מרים (מערי), בת ר' יעקב צבי ושרה גיטא בריק{{הערה|נולדה בפלונגיאן שבליטא, בחודש תמוז תרמ"ו. למדה אף היא רפואה באוניברסיטת ברן. נפטרה בסינסינאטי בשבת קודש י"ב כסלו תש"ל.}}. | התחתן עם מרת מרים (מערי), בת ר' יעקב צבי ושרה גיטא בריק{{הערה|נולדה בפלונגיאן שבליטא, בחודש תמוז תרמ"ו. למדה אף היא רפואה באוניברסיטת ברן. נפטרה בסינסינאטי בשבת קודש י"ב כסלו תש"ל.}}. | ||
זמן קצר לפני שפרצה המהפיכה הבולשביקית עבר להתגורר ב[[אודסה]] והתקרב שם לחוג היוצרים העבריים. [[תרפ"א]] עזב את רוסיה הסובייטית יחד עם חיים נחמן ביאליק וקבוצת הסופרים שהורשתה לצאת עמו וקבע את מגוריו ב[[ברלין]] ועסק בפעילות מדעית, ושם גם הכיר באופן בלתי אמצעי את הרבי. | זמן קצר לפני שפרצה המהפיכה הבולשביקית עבר להתגורר ב[[אודסה]] והתקרב שם לחוג היוצרים העבריים. [[תרפ"א]] עזב את רוסיה הסובייטית יחד עם חיים נחמן ביאליק וקבוצת הסופרים שהורשתה לצאת עמו וקבע את מגוריו ב[[ברלין]] ועסק בפעילות מדעית, ושם גם הכיר באופן בלתי אמצעי את [[הרבי]]. | ||
בברלין, הכין לדפוס את הספרים "שפה ברורה" ו"מאזנים" לר' [[אברהם אבן עזרא]]{{הערה|מפני סיבות שונות, הספרים לא יצאו לאור בפועל.}}, ופירסם מאמרים בכתבי עת היסטוריים וכן כתב מספר ערכים עשירים באנציקלופדיה היהודית בגרמנית, וההדיר את ספר "הרקמה" לר' יונה אבן ג'נאח. | בברלין, הכין לדפוס את הספרים "שפה ברורה" ו"מאזנים" לר' [[אברהם אבן עזרא]]{{הערה|מפני סיבות שונות, הספרים לא יצאו לאור בפועל.}}, ופירסם מאמרים בכתבי עת היסטוריים וכן כתב מספר ערכים עשירים באנציקלופדיה היהודית בגרמנית, וההדיר את ספר "הרקמה" לר' יונה אבן ג'נאח. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בשנת [[תרצ"ה]] היגר לארצות הברית והשתקע ב[[סינסינטי]], שם קיטלג את אוסף כתבי היד בספריית היברו יוניון קולג' (Hebrew Union College in Cincinnati). | בשנת [[תרצ"ה]] היגר לארצות הברית והשתקע ב[[סינסינטי]], שם קיטלג את אוסף כתבי היד בספריית היברו יוניון קולג' (Hebrew Union College in Cincinnati). | ||
לאורך השנים שמר על קשרי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ, והעלה מזכרונותיו מתקופת לימודיו | לאורך השנים שמר על קשרי מכתבים עם [[אדמו"ר הריי"צ]], והעלה מזכרונותיו מתקופת לימודיו ב[[ליובאוויטש]] וממה שזוכר מאביו ומזקני החסידים{{הערה|רשימת זכרונות זו נדפסה ב"פרדס חב"ד" גליון 5 (ע' 66 ואילך).}}. | ||
נפטר ב[[ל' סיון]] , א' דראש חודש תמוז [[תשט"ו]] בסינסינאטי. על מצבתו נחקק: "המלומד הנפלא משנתו קב ונקי התורני ר' מיכאל משולם זלמן בן הרבני החסיד חב"ד יצחק חיים דוב הלוי". | נפטר ב[[ל' סיון]] , א' דראש חודש תמוז [[תשט"ו]] בסינסינאטי. על מצבתו נחקק: "המלומד הנפלא משנתו קב ונקי התורני ר' מיכאל משולם זלמן בן הרבני החסיד חב"ד יצחק חיים דוב הלוי". | ||
לאחר פטירתו, נהגה רעייתו האלמנה לשלוח כסף לרבי כדי שידאג למישהו שישמור על מנהגי היארצייט עבורו, והרבי הפנה את הבקשה לר' אפרים וולף{{הערה|ימי תמימים חלק ג' עמוד 192.}}. | לאחר פטירתו, נהגה רעייתו האלמנה לשלוח כסף לרבי כדי שידאג למישהו שישמור על מנהגי היארצייט עבורו, והרבי הפנה את הבקשה לר' [[אפרים וולף]]{{הערה|ימי תמימים חלק ג' עמוד 192.}}. | ||
אוסף הכתבים שלו הופקד בשנת תשמ"א לצמיתות בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי על ידי בלהה הברמן, אלמנתו של אברהם מאיר הברמן. | אוסף הכתבים שלו הופקד בשנת תשמ"א לצמיתות בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי על ידי בלהה הברמן, אלמנתו של אברהם מאיר הברמן. | ||