641
עריכות
אין תקציר עריכה
(←המטרה בקיום המצוות: הוספת מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[חז"ל|חכמי ישראל]] הוסיפו עוד [[מצוות דרבנן|שבע מצוות]], ביניהם [[נטילת ידיים]] [[נרות שבת]] [[קריאת מגילה]]. | [[חז"ל|חכמי ישראל]] הוסיפו עוד [[מצוות דרבנן|שבע מצוות]], ביניהם [[נטילת ידיים]] [[נרות שבת]] [[קריאת מגילה]]. | ||
== עדות חוקים ומשפטים == | |||
המצוות מתחלקים לשלושה סוגים: | |||
* [[עדות]]. | |||
* [[חוקים]]. | |||
* [[משפטים]]. | |||
וכל אחד משלושה סוגים אלו, כלולים זה מזה<ref>ד"ה כי ישאלך וד"ה ת"ר נר חנוכה תשל"ח. וש"נ. ועוד.</ref>. | |||
== מצוות שבין אדם לחבירו מצוות שבין אדם למקום. == | |||
* מצוות שבין אדם לחבירו. | |||
* מצוות שבין אדם למקום. | |||
== מצוות קלות ומצוות חמורות == | |||
"והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות<ref>אבות פ"ב משנה א.</ref>" | |||
הרמב"ם מפרש<ref>בפירוש המשניות אבות פ"ב מ"א.</ref> שבמצוות לא תעשה באר הכתוב העונש על כל אחת מהן מלבד המעט מהן, וחייב על קצתם המיתות, ועל קצתם הכרת ומיתה בידי שמים ומלקות. וידענו מעונשי מצוות לא תעשה כולם, איזה מהם איסורם גדול ומה מהם למטה ממנו, ומאלו המדרגות, נדע חומר העוון וקלותו. | |||
אבל מצות עשה, לא התבאר שכר כל אחת מהן מה הוא אצל השם יתברך, וכל זה כדי שלא נדע איזו מצווה צריך מאד לשמרה ואיזו מצווה למטה הימנה, רק צווה לעשות עניין פלוני ופלוני ולא הודיע שכר איזה משניהם יותר גדול אצל השם יתברך. ומפני זה צריך להזהר עליהם כולם, | |||
ואף על פי שלא התבאר איזה מצוה יותר חביב ונעלה ממצוה אחרת, אפשר לדעת את זה מהצד השני, מהמצוות עשה שתמצא שהעובר עליהם יתחייב בעונש, לפי ערך גודל העונש של העובר עליהם, אפשר לדעת שבעשייתה יש גם כן שכר גדול יותר. לדוגמא מצוות מילה וקרבן פסח ושביתה בשביעית ועשיית מעקה כל אלו מצוות עשה, אבל חייב העושה מלאכה בשבת סקילה, ואשר מבטל מילה או קרבן במועד חייב כרת, והמשים דמים בביתו לאו. ומזה תדע ששכר שביתה בשבת יותר גדול משכר מילה, ושכר המילה יותר גדול אצל השם יתברך משכר עשיית המעקה. | |||
הרבי שואל<ref>לקו"ש ח"ד פרקי אבות ב.</ref> מה החילוק בין אם יודעים את חומרת מצוות מזה שכתוב אצלם בפירוש או שלומדים את זה מהעונש? | |||
וביאר שלכל במצוות יש אמנם שני ענינים: | |||
א- מצוות באופן שיש חילוק בין מצוות קלות וחמורות. | |||
ב- ענין שווה שבכל המצוות, רצון העליון, חיבור עם הקב"ה, שבזה שווים כל המצוות, ואי אפשר לחלק בין מצוות קלות וחמורות. | |||
== מעשה המצוה וכוונתה == | |||
העיקר היא המעשה, אם מישהו יכוון את כל הכוונות ולא יעשה את המצוה בפועל, לא פעל דבר. | |||
לאידך הכוונה היא כמו הנשמה להמצווה, שע"י יכולה לעלות למעלה, ולכן אמרו תפילה או ברכה בלי כוונה - כגוף ללא נשמה<ref>תניא פרקים לח מ.</ref>. | |||
==ברכת המצוות== | ==ברכת המצוות== | ||
על עשיית מצווה, בין מצווה מן התורה ובין מדברי חכמים, [[ברכה|מברכים]] "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו". | על עשיית מצווה, בין מצווה מן התורה ובין מדברי חכמים, [[ברכה|מברכים]] "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו". | ||
כל ברכת המצוות מתחילה בנוסח שווה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" שזה הענין השווה בכל המצוות. | |||
ואח"כ לכל מצוה יש סגולתה הפרטית, שע"ז גם מפרטים "להניח תפילין", לקבוע מזוזה", וכיו"ב. | |||
== העוסק במצווה, פטור מן המצווה == | |||
מפני שכל מצווה כלולה זה מזה. | |||
==המטרה בקיום המצוות== | ==המטרה בקיום המצוות== | ||
ב[[חסידות]] מבואר כי "מצווה" היא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי קיום המצווה מתחבר ה[[יהודי]] עם הקב"ה. וזהו "[[שכר מצוה מצוה]]", כי השכר על קיום המצווה הוא אוטומטי, מהמצווה עצמה, והוא ההתחברות עם [[עצמותו]] ומהותו של מצווה המצווה, וזה שכרו. | ב[[חסידות]] מבואר כי "מצווה" היא לשון צוותא וחיבור, שעל ידי קיום המצווה מתחבר ה[[יהודי]] עם הקב"ה. וזהו "[[שכר מצוה מצוה]]", כי השכר על קיום המצווה הוא אוטומטי, מהמצווה עצמה, והוא ההתחברות עם [[עצמותו]] ומהותו של מצווה המצווה, וזה שכרו. | ||