719
עריכות
(←ההסתלקות והקבורה: להד"ם) |
|||
שורה 16: | שורה 16: | ||
== כניסת כהנים לאוהל == | == כניסת כהנים לאוהל == | ||
כניסת כהנים לאוהל | כניסת כהנים לאוהל היתה בעייתית לפי ההלכה, מפני שכפי שנבנה ה'ציון' באותה תקופה על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו"ר הזקן]] היתה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח בגובה טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח. [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינה רק כאשר המת נמצא בתוך המקום, אך באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופו הטהור מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור. | ||
[[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינה רק כאשר | |||
אם כי פסקו זה של המהרי"ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמידה ואין עשרה טפחים - ליצור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים. | אם כי פסקו זה של המהרי"ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמידה ואין עשרה טפחים - ליצור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים. | ||
המהרי"ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון. למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר הינו איסור מהתורה. המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}. | |||
המהרי"ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון. | |||
למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר | |||
המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}. | |||
== כיום == | == כיום == |
עריכות