יהודה לייב רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף

כשהיתה מלחמת ששת הימים אלפי יהודים ברחו ממרוקו, מישהו ממשפחות השלוחים שבמרוקו כתבו לרבי אולי כיון שהמצב שם מסוכן שהם נמצאים בגוב האריות אולי גם הם יסעו משם, המענה של הרבי "די שלוחים וועט ניט שאטען" [=השלוחים לא יפגעו] וכל היהודים הם שלוחים דהשלוחים. עלינו לדעת שליח הוא בעל הבית בעירו ובמדינתו.  

היה פעם שבשעת לילה מאוחרת, עברתי ברחוב, איש לא נראה ולפתע קבוצה של ערבים, שלפו סכינים והחלו לרדוף אחריי, התחלתי לצעוק "רבי העלף מיר" [רבי עזור לי] ואתם רואים שאכן הרבי הצילני, בחסדי השם יתברך.

בסוף חודש תשרי תשמ"ה זוגתי חזרה למרוקו לתפקידה ואני נשארתי עוד כמה ימים כדי להשתתף בשמחת ה"ווארט" של בני מנחם מענדל שי' (שעתה הוא בשליחות במונטריאול) קיבלתי טלפון מזוגתי אשר סיפרה כי כשפתחה דלת ביתנו מצאה פתק על הרצפה שכתוב: רסקין, אל תחזור הביתה כי אחרת נהרוג אותך, ובפתק הותירו סימני דם. כשקיבלתי את הידיעה הזאת כתבתי פתק לרבי להודיע מה שקרה והוספתי שזה שאני כותב זה רק הודעה, אבל אני חוזר למרוקו והנני חושב שזה שום דבר והנני חוזר למרוקו כפי התוכנית שהיתה ושאזכה לבשורות טובות. בתוך חצי שעה קיבלתי מענה והרבי הדגיש את המילים זה שום דבר, והוסיף כי כדאי להודיע לראש הקהילה. לא חשוב לפרט כאן הפרטים, אבל העובדה שנשארתי בחיים ולא התפתיתי לעצת היצר שתיגרם חלילה חלישות בהשליחות חס ושלום.