←הסטוריה
שורה 14: | שורה 14: | ||
הצבא האדום שחרר את קישינב בחודש אב [[תש"ד]]. ליהודים ששרדו את [[השואה]], ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. בראשית שנת [[תש"נ]], התמוטט המשטר הקומוניסטי, ו[[ברית המועצות]] התפרקה ל-15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני. | הצבא האדום שחרר את קישינב בחודש אב [[תש"ד]]. ליהודים ששרדו את [[השואה]], ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. בראשית שנת [[תש"נ]], התמוטט המשטר הקומוניסטי, ו[[ברית המועצות]] התפרקה ל-15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני. | ||
בשנת תש"נ הגיעו בשליחות הרבי לעיר הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ורעייתו והחלו וייסדו את הפעילות היהודית במדינה. מייסד ומנהל חב״ד ליובאוויטש מולדובה הרב זלמן הכהן אבעלסקי שהקים בעמל רב, מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר, קהילה יהודית ומוסדות יהודיים בקישינב. | בשנת תש"נ הגיעו בשליחות הרבי לעיר הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ורעייתו והחלו וייסדו את הפעילות היהודית במדינה. מייסד ומנהל חב״ד ליובאוויטש מולדובה הרב זלמן הכהן אבעלסקי שהקים בעמל רב, מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר, קהילה יהודית ומוסדות יהודיים בקישינב. נוסף לכך חותמו החזק ברחבי המדינה של הרב של הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, ובהנהגתו הוקמו בית כנסת, מקווה טהרה, מוסדות חינוך ומרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילות היהודיות, התיירים והמבקרים במולדובה. בשנת ה'תשע"ד נפטר לעולמו הרב זלמן ע"ה. את מקומו ממלא כיום בנו הרב זושא שי' אשר נושא את עול הקהילה במולדובה על שכמו. את תפקיד רבה הראשי של מולדובה ממלא השליח הרב מענדל אקסלרוד שליט"א. בעיר קישינב מתגוררות שתי משפחות שלוחים: הרב מענדל וחי' מושקא אקסלרוד, והרב שמואל וחיה זלמנוב. בעיר בנדרי מתגוררים השלוחים הרב מענדל ולאה גוצל המשמשים כשלוחים לערים בנדרי, טירספול והסביבה. | ||
==פעילות בתי חב"ד בעיר== | ==פעילות בתי חב"ד בעיר== | ||
שורה 29: | שורה 29: | ||
בעקבות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הקים וייסד השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל. | בעקבות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הקים וייסד השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל. | ||
בעיר ממוקמים משרד "מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה", הדואג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים של יהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, מארגן משלוחים קבועים של תשמישי קדושה, וצורכי החג בחגי ישראל. ביוזמתו וביסודו של הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב | בעיר ממוקמים משרד "מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה", הדואג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים של יהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, מארגן משלוחים קבועים של תשמישי קדושה, וצורכי החג בחגי ישראל. ביוזמתו וביסודו של הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב. | ||
בעיר פועל מכון הוצאה לאור שמפיק מדי חודש עיתון בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה הרוסית, על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]] מליובאוויטש, ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי | בעיר פועל מכון הוצאה לאור שמפיק מדי חודש עיתון בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה הרוסית, על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]] מליובאוויטש, ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי. | ||
==פוגרום קישינב== | ==פוגרום קישינב== | ||
שורה 40: | שורה 40: | ||
פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים. | פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים. | ||
המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי | המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זעזע את דעת הקהל. | ||
מידי שנה בשנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית בקישינב. | מידי שנה בשנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית בקישינב. |