יוסף מביישינקוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

עריכה לשונית בסיסית ויקיזציה כללית
(עריכה לשונית בסיסית ויקיזציה כללית)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה מתמשכת}}
רבי '''יוסף מ[[בישינקוביץ']]''' מוכר גם כ'''יוסף בעל עגלה''' היה מחסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|האדמו"ר הזקן]]  ו[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|האדמו"ר האמצעי]] התפרסם בשל 'הסבת המקצוע' שלו לעגלון בגיל מבוגר - לפי הוראתו של אדמו"ר הזקן. סיפורו התפרסם על ידי ה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]
רבי יוסף מ[[בישינקוביץ']] היה מחסידי אדמו"ר הזקן ומחסידי אדמו"ר האמצעי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
בשנת<ref>על פי אגרות-קודש אדמו"ר הריי"ץ חלק ג' עמוד תצד</ref> תקס"ד היה ר' יוסף בליאדי, וכשנכנס לרבינו הזקן נ"ע ל'יחידות', שאלו, אם הוא בקי בששה סדרי משנה בעל-פה בדיוק.
בשנת [[תקס"ד]] היה ר' יוסף ב[[ליאדי]], וכשנכנס אל האדמו"ר הזקן ל[[יחידות]], שאלו האם הוא בקי בששה סדרי [[משנה]] [[שינון בעל פה|בעל-פה]] ובדיוק. ר' יוסף ענה, שאחד מ[[לימוד התורה#קביעות עיתים|שיעוריו]] הוא לחזור בעל-פה את ששת סדרי משנה פעם בחודש. האדמו"ר הזקן ענהו: "משנה אותיות נשמה, תשא אישה בת בנים [= שעדיין מסוגלת ללדת] ותלד בן והשם יתברך יתן אריכות ימים. ולטובת נשמתך טוב יותר להיות בעל-עגלה [= 'עגלון'] מלהיות רב".


ויענהו ר' יוסף, שאחד משיעוריו הוא לחזור בעל-פה שיתא סדרי משנה פעם בחודש. ויאמר לו הוד כ"ק רבינו: "משנה אותיות נשמה, תשא אישה בת בנים ותלד בן והשם יתברך יתן אריכות ימים. ולטובת נשמתך טוב יותר להיות בעל-עגלה מלהיות רב".
כששב לעירו הציעו לו להשתדך עם בתו של ר' נתנאל סופר – אישה אלמנה, צעירה לימים ולה חנות של מזון. בקיץ תקס"ח ילדה בן שנקרא אבא זליג.
כששב לעירו הציעו לו להשתדך עם בתו של ר' נתנאל סופר – אישה אלמנה, צעירה לימים ולה חנות של מזון. ובקיץ תקס"ח ילדה לו בן ויקראהו בשם אבא זליג.


בשנת תקע"ד באו בעלי-בתים מעיר ליפלי ו'כתב-רבנות' בידם ויציעו לו את הרבנות בעיר ליפלי. אז נזכר ר' יוסף על דברי כ"ק אדמו"ר, שאמר לו כעשר שנים מלפנים, שלטובת נשמתו טוב יותר להיות בעל-עגלה מלהיות רב. וישב את פני הבעלי-בתים מליפלי ריקם. כשהתבונן ר' יוסף בדברי כ"ק אדמו"ר הבין, שעכשיו כשהציעו לו את הרבנות דליפלי, הגיע הזמן שהוא צריך להיעשות לבעל-עגלה.
בשנת [[תקע"ד]] באו יהודים מהעיר ליעפלי אל ר' יוסף בבקשה שיבוא לכהן כרבם. בשומעו את ההצעה, נזכר בדברי אדמו"ר הזקן אליו כעשר שנים קודם לכן, שלטובת נשמתו טוב יותר שיהיה בעל-עגלה משיהיה רב. ר' יוסף סרב להצעת הרבנות אך הבין שכעת כשהוצעה לו רבנות, הגיע הזמן שעליו להפוך ל'בעל עגלה'.


==בעל עגלה==
==בעל עגלה==
לקח לר' יוסף זמן, עד שהוריד למעשה את דברי אדמו"ר הזקן להיות בעל עגלה, הדבר היה כרוך אצלו בבזיונות גדולים עד שחשבו שהוא יצא מדעתו, אך  בעל-עגלה אחד הסכים ללמדו את המקצוע, ר' יוסף, אשר לא ידע להיזהר כראוי, התלכלך בזפת ואחד הסוסים הצליפו בזנבו וכמעט אשר השחית את עינו.  
בבושה גדולה ניגש לעגלונים בעירו וביקש שילמדוהו את רזי המקצוע, הללו חשבו שהרב הישיש יצא מדעתו. בעל-עגלה אחד ריחם עליו והסכים ללמדו את המקצוע, ר' יוסף, התלכלך בזפת וכמעט איבד את עינו מהצלפת זנב סוס.


כשבא הביתה מצא את אשתו יושבת ובוכה על ששמע שבעלה "השתגע" ורוצה לההפך ל"בעל עגלה", אך כאשר סיפר לה שכן הורה אדמו"ר הזקן, השיבה אשתו, "מאחר שכן הגיד לך מורך ורבך עליך לקיים דבריו מבלי חכות אף יום אחד. מחר אמכור את מחרוזות הפנינים שלי ואת שני השריונים התפורים בחוטי זהב ותמורתם יספיק לך לקנות סוס ועגלה ובשעה טובה ומוצלחת תתחיל במלאכה זו כפי אשר יעץ לך רבינו נ"ע". כשמוע ר' יוסף את דברי אשתו, האמורים בתמימות לב ובאמונה טהורה, אף שמחד גיסא היה שבע רצון מתמימותה באמונת צדיקים, אבל מאידך גיסא לבו נלחץ בקרבו בהעלותו על רעיונו, שהוא יהיה בעל-עגלה.
כשבא לביתו מצא את אשתו יושבת ובוכה, היא שמעה שבעלה "השתגע" ורוצה לההפך ל"בעל עגלה". כאשר סיפר לה שכן הורה אדמו"ר הזקן, אמרה לו: עליך לקיים את דברי מורך ורבך ללא שהות. מחר את מחרוזות הפנינים שלי ואת שני השריונים התפורים בחוטי זהב ותמורתם תספיק לך לקנות סוס ועגלה, ובשעה טובה ומוצלחת תתחיל במלאכה זו. כששמע ר' יוסף את דברי אשתו, שנאמרו בתמימות לב ובאמונה טהורה, אף שמחד גיסא היה שבע רצון מתמימותה באמונת צדיקים, אבל מאידך גיסא לבו נלחץ בקרבו בהעלותו על רעיונו, שהוא יהיה בעל-עגלה.


==ר' [[שלמה לייב בעל התשובה]]==
==ר' שלמה לייב בעל התשובה==
באחד הימים – בין פסח לעצרת תקע"ו, עשה ר' יוסף את מסעו לעיר סעננא. בלילה עצר במלון העומד על פרשת דרכים. שם התארח אחד מעוזריו של הגרף מבצייקב יהודי מתבולל ששמו היהודי היה שלמה לייב, שהיה צריך לנסוע למחרת בבוקר לעיר סעננא.
באחד הימים – בין פסח לעצרת תקע"ו, עשה ר' יוסף את מסעו לעיר סעננא. בלילה עצר במלון העומד על פרשת דרכים. שם התארח אחד מעוזריו של הגרף מבצייקב יהודי מתבולל ששמו היהודי היה שלמה לייב, שהיה צריך לנסוע למחרת בבוקר לעיר סעננא.


שורה 22: שורה 20:
בלילה כשר' יוסף אכל קם לערוך תיקון חצות כדרכו. האורח נתעורר משנתו ויבהל מאד לשמוע קול בוכים. ויקם ממטתו ויפתח את הדלת וירא והנה הבעל-עגלה יושב על הארץ וקורא בספר לאור נר של שעווה ובוכה.  קול בכייתו של בעל העגלה נכנס ללבו של האורח. ויזכור את ימי בחרותו ונערותו, את חינוכו בבית אביו ומלמדיו, אשתו ובניו, אשר זה הרבה שנים שעזבם וילך שובב בשרירות לבו וחי עם גויה ותלד לו שני בנים ובת. הבכור ואחותו מתו והצעיר חי, ומרירות עצומה תקפתו תקפה את היהודי המתבולל. בבוקר ר' יוסף אמר ברכות השחר בהתעוררות גדולה וטבל בנהר לבש טלית ותפילין ויתפלל בדביקות גדולה.
בלילה כשר' יוסף אכל קם לערוך תיקון חצות כדרכו. האורח נתעורר משנתו ויבהל מאד לשמוע קול בוכים. ויקם ממטתו ויפתח את הדלת וירא והנה הבעל-עגלה יושב על הארץ וקורא בספר לאור נר של שעווה ובוכה.  קול בכייתו של בעל העגלה נכנס ללבו של האורח. ויזכור את ימי בחרותו ונערותו, את חינוכו בבית אביו ומלמדיו, אשתו ובניו, אשר זה הרבה שנים שעזבם וילך שובב בשרירות לבו וחי עם גויה ותלד לו שני בנים ובת. הבכור ואחותו מתו והצעיר חי, ומרירות עצומה תקפתו תקפה את היהודי המתבולל. בבוקר ר' יוסף אמר ברכות השחר בהתעוררות גדולה וטבל בנהר לבש טלית ותפילין ויתפלל בדביקות גדולה.


כאשר הגיע בעל עגלה הנכרי, הודיע שלמה לייב שהוא ממתין ליהודי,  
כאשר הגיע בעל עגלה הנכרי, הודיע שלמה לייב שהוא ממתין ליהודי,


תפלתו ועבדתו של רבי יוסף, פעל על ר' שלמה לייב נזכר, הוא באשתו וילדיו וכאב לו על האסון שהמיט עליהם "מי יודע אם המה בחיים ובמה הם מתפרנסים? כמה חרפות סבלו בשבילו? חרפת בושה וכלימה וחרפת עוני ורעב, ומדוע?" הוא שואל את עצמו. הוא נזכר שירתו מהדרך הייתה על ידי חבר בשם אברהם דוב הפוקר, שהדיחו מהדרך.
תפלתו ועבדתו של רבי יוסף, פעל על ר' שלמה לייב נזכר, הוא באשתו וילדיו וכאב לו על האסון שהמיט עליהם "מי יודע אם המה בחיים ובמה הם מתפרנסים? כמה חרפות סבלו בשבילו? חרפת בושה וכלימה וחרפת עוני ורעב, ומדוע?" הוא שואל את עצמו. הוא נזכר שירתו מהדרך הייתה על ידי חבר בשם אברהם דוב הפוקר, שהדיחו מהדרך.
שורה 38: שורה 36:
לאחר מכן התפטר מתפקדו אצל הגרף, ונסע לליובביץ אל [[אדמו"ר האמצעי]].
לאחר מכן התפטר מתפקדו אצל הגרף, ונסע לליובביץ אל [[אדמו"ר האמצעי]].


כ"ק אדמו"ר האמצעי סידר לר' שלמה לייב תיקון ויהי לבעל תשובה גמור ויצו עליו לעזוב את השר ואת מכריו הללו ולשוב לביתו לאשתו ולילדיו, ובקיץ ההוא נתפרסם קונטרס התשובה [[פוקח עורים]]<ref>אדמו"ר הריי"ץ במכתב (מכ"ו טבת תרצ"ו) נוטה לומר, שאת הקונטרס 'פוקח עורים' כתב אדמו"ר האמצעי במיוחד עבור ר' שלמה לייב.</ref> בשפה המדוברת מאת [[אדמו"ר האמצעי]] והוא סדר הנהגה לבעל תשובה."


כ"ק אדמו"ר האמצעי סידר לר' שלמה לייב תיקון ויהי לבעל תשובה גמור ויצו עליו לעזוב את השר ואת מכריו הללו ולשוב לביתו לאשתו ולילדיו, ובקיץ ההוא נתפרסם קונטרס התשובה [[פוקח עורים]]<ref>אדמו"ר הריי"ץ במכתב (מכ"ו טבת תרצ"ו) נוטה לומר, שאת הקונטרס 'פוקח עורים' כתב אדמו"ר האמצעי במיוחד עבור ר' שלמה לייב.</ref> בשפה המדוברת מאת [[אדמו"ר האמצעי]] והוא סדר הנהגה לבעל תשובה."
==רבי יוסף הופך להיות משפיע==
==רבי יוסף הופך להיות משפיע==
לקראת חג השבועות הגיע ר' יוסף ליובאוויטש, ושהה בליבאוויטש כשני חדשים נתעכב, וכשנכנס ל'יחידות' לכ"ק אדמו"ר האמצעי פקד עליו למלאות מקומו של המנוח נחום הזקן, לנהל את המניין החסידי ברחוב השוק ויאמר אליו: "האבא ][אדמו"ר הזקןפ] היה אצלי ואמר, שיוסף מבישינקוביץ' השלים את הכוונה'.
לקראת [[חג השבועות]] הגיע ר' יוסף ל[[ליובאוויטש]], ושהה בה כשני חדשים. כשנכנס ל'יחידות' לכ"ק אדמו"ר האמצעי, פקד עליו למלאות מקומו של 'נחום הזקן' שנפטר, ולנהל את המניין החסידי ברחוב השוק. האדמו"ר אמר לו: "האבא [= אדמו"ר הזקן] היה אצלי ואמר, שיוסף מבישינקוביץ' השלים את הכוונה". וסיים את דבריו: "אבא, לצורך טובה פרטית, עשה מ'למדן' 'בעל-עגלה' ואותי הוא מצווה לצורך טובה כללית, לעשות מ'בעל-עגלה' '[[משפיע]]'. עליך להיות ה'משפיע' ומנהל המניין החסידי בשוק של בישינקוביץ'".


"ויסיים אדמו"ר האמצעי: 'אבא, לצורך טובה פרטית, עשה מ'למדן' 'בעל-עגלה' ואותי הוא מצווה לצורך טובה כללית, לעשות מ'בעל-עגלה' 'משפיע'. עליך להיות ה'משפיע' ומנהל המניין החסידי בשוק של בישינקוביץ'"
כשחזר מליובאוויטש מכר את הסוס והעגלה והפך ל[[משפיע]]. עד שנותיו האחרונות היה [[נסיעה לרבי|הולך רגלי לליובאוויטש]].


כשחזר מליובאוויטש מכר את הסוס והעגלה ויהי למשפיע חסידות ועד שנותיו האחרונות היה הולך רגלי לליובאוויטש.
==משפחתו==


==משפחתו==
* בנו, ר' אבא זעליג<ref>ממנו שמע כ"ק אדמו"ר הרש"ב את הסיפור והוא סיפרו לבנו – אדמו"ר הריי"ץ.</ref>.
*בנו, ר' אבא זעליג<ref>ממנו שמע כ"ק אדמו"ר הרש"ב את הסיפור והוא סיפרו לבנו – אדמו"ר הריי"ץ.</ref>.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.toratchabad.com/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94 באתר תורת חב"ד]
*[https://chabad.info/child/338411/ הרבי מספר על רבי יוסף בעל עגלה]


* [https://chabad.info/child/338411/ הרבי מספר על רבי יוסף בעל עגלה]
* [https://www.toratchabad.com/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94 באתר תורת חב"ד]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]
[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]
19,351

עריכות