33,627
עריכות
←תורת הנסתר: איחוד בלבד
(←תורת הנסתר: איחוד בלבד) |
|||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
*על הפסוק "'''וירא יעקב כי יש שבר במצרים'''" אומר [[המגיד ממעזריטש]] נ"ע: יעקב ראה כי במסגרת [[שבירת הכלים]] '''נשברו''' הכלים ונפלו ניצוצות ל[[מצרים]], ובמסגרת [[עבודת הבירורים]] חש יעקב לתקנם, ואכן במסגרת גלות ישראל שם נתבררו 202 ניצוצות. | *על הפסוק "'''וירא יעקב כי יש שבר במצרים'''" אומר [[המגיד ממעזריטש]] נ"ע: יעקב ראה כי במסגרת [[שבירת הכלים]] '''נשברו''' הכלים ונפלו ניצוצות ל[[מצרים]], ובמסגרת [[עבודת הבירורים]] חש יעקב לתקנם, ואכן במסגרת גלות ישראל שם נתבררו 202 ניצוצות. | ||
*'''זכור ימות עולם''', ומפרש [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע: הדורות של [[חסיד]]ים הראשונים הם בבחינת "ימות עולם" - ימים נצחיים, ואותם יש לזכור תמיד. | *'''זכור ימות עולם''', ומפרש [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע: הדורות של [[חסיד]]ים הראשונים הם בבחינת "ימות עולם" - ימים נצחיים, ואותם יש לזכור תמיד. | ||
*ביאר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ה]]: '''שכר מצוה מצוה''', ה[[מצוה]] בעצמה היא השכר. התגלות עצמות המצווה - תהיה רק [[לעתיד לבוא]], אבל זהו ה"קרן" הקיימת של המצוה. אמנם, גם את "פירותיה" של המצוה אדם אוכל בעולם הזה, ובכל מצוה ומצוה הוא לפי ענינה, שכאשר היהודי זקוק לדבר הקשור למצווה עליה מקפיד (לדוגמא: אוכל, בשכר הקפדה על כשרות) - הוא נענה מן השמיים. | |||
*מספר הרב [[שלום בער בוטמן]]: ב[[פריז]] אמר [[הרבי]]: '''"רבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם".''' ישנו כלל שכאשר נאמר "רבי אומר" הכוונה היא שבא לחלוק על התנא הקודם. ומדוע כאן נאמר לשון זה, כאשר אין כל מחלוקת. והסביר הרבי: במאמרו "כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם, והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" חולק רבי על כל 'הנחות' העולם! היינו, שכאשר רבי כתב את המשנה הוא הפך להיות בר-פלוגתא של העולם לכן מובן הלשון. | |||
*'''ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי'''. וביאר [[אדמו"ר המהר"ש]]: ה[[תפילה]], הרי, צריכה להיות בחיות, ועל ידי שנותנים [[צדקה]] לעני קודם התפלה ומחיים אותו - מתווספת חיות רבה לנותן הצדקה בתפילתו האישית. מספרים, כי [[אדמו"ר הרש"ב]] היה תר אחרי עני קודם התפילה, על מנת לתת לו [[צדקה]]. | |||
*'''צו את בני ישראל''' (במבדבר כ"ח, ב'). מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: צו הוא ציווי המלך, וגם לשון צוותא וחיבור. ושני הפירושים אחד הם, כי על-ידי ציווי המלך אל העם, יש התחברות העם אל המלך במה שבטלים אליו ומקיימים ציוויו ופקודותיו. וכמו כן למעלה - ה[[מצוות]] הם ציווי המלך, ועל ידי קיום המצוות יש התחברות של המקיימים - [[עם ישראל]] עם [[אלוקות]]. אותו פסוק עוסק בקרבנות, אך כיוון שאמרו חז"ל "כלמקום שנאמר צוו - זהו לדורות", הרי שגם כיום כאשר חרב [[בית המקדש]] יש דרך להתחבר עם אלוקות על-דרך ה"צו" הנוכחי - וזה [[תפילין]]. ([[אור התורה]] פרשת פנחס עמ' א'תתק"כ) | |||
*איתא ב[[זהר]] חלק ג' דף ק"ח: '''עשייה לעילא''', ומפרש [[אדמו"ר הריי"צ]] - עשייה מוסיפה ב"לעילא", על ידי ירידת ה[[נשמה]] לעולם הזה וקיום מצוות, נפעלת גם עלייה וחיות ב[[אצילות]]. הסיבה לכך היא, מכיון שבריאת כל העולמות, היא מפני רצון ה' שתהיה לו [[דירה בתחתונים]], לפיכך כשרצון זה בא לידי פועל, הרי נוסף חיות וגילוי אור בכל העולמות. | |||
*'''מצות יאכל את שבעת הימים''' (בא יג, ז). [[אדמו"ר הזקן]] פירש: להאכיל [[מצה]] שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם ז' [[מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' ה[[מדות]]<REF>[[אור התורה]] בא ע' שמג.</REF>. | |||
*אמרו חז"ל '''מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות''' (קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. רמב"ן ובחיי ס"פ חיי שרה. ועוד). [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] הרבה לצטט אמרה זו, והדגיש את פירוש ספרי המוסר על אמרה זו: [[השמח בחלקו]] ב[[רוחניות]] אינו דבר טוב, על כל אחד לרצות לשאוף קדימה, גבוה, למעלה יותר. במכתב ל[[שבועון כפר חב"ד]] לרגל גליון החמש מאות, מצטט הרבי מאמר זה, וכותב "וממספר חמש מאות - ייזכו למספר אלף וכו'", כי גליונות של [[הפצת המעיינות]], אף בהם צריך לשאוף למעלה יותר. הרבי גם הדגיש כי האדם "אינו מסתפק במנה כמקודם". ככל שיש יותר אוכל - התיאבון גובר, ואם נתעלה בדרגתו, קפיצתו צריכה להיות יותר גבוהה. יש להכפיל את ההישגים ברוחניות, ולעלות בקודש - במספר התוספת. | |||
==קישורים== | |||
*[http://chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=11%2f12&searchText=%d7%9e%d7%99+%d7%a9%d7%99%d7%a9+%d7%9c%d7%95+%d7%9e%d7%a0%d7%94 "מי שיש לו מנה וכו'" באגרות קודש] | |||
* | * | ||
* | |||
* | |||
* | |||
* | |||
* | * | ||