יצחק קרמניקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==


נולד בשנת [[תרמ"ח]] ונישא למרת שרה דינה.
נולד בשנת [[תרמ"ח]] ונישא למרת שרה דינה. בתחילה התגורר ב[[רוסיה]], היה סוחר עצים.  


בתחילה התגורר ב[[רוסיה]], היה סוחר עצים. בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] וגר ב[[תל אביב]], בה פתח חנות רהיטים ברחוב המשביר 26. בסוף חורף תרפ"ו החליט מסיבה שאינה ידועה לשוב לרוסיה הקומוניסטית, ומכר את כל תכולת החנות{{הערה|הארץ, אדר תרפ"ו}}. שב לברית המועצות והתיישב בעיר [[מינסק]]{{הערה|לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה}}.  
===לארץ הקודש וחזרה לרוסיה===
בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] וגר ב[[תל אביב]], בה פתח חנות רהיטים ברחוב המשביר 26. בסוף חורף תרפ"ו החליט מסיבה שאינה ידועה לשוב לרוסיה הקומוניסטית, ומכר את כל תכולת החנות{{הערה|הארץ, אדר תרפ"ו}}. שב לברית המועצות והתיישב בעיר [[מינסק]]{{הערה|לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה}}.  


כעבור תקופה הצליח בשנית לצאת מרוסיה הקומוניסטית למדינת לטביה והתיישב ב[[ריגה]] ונעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]].  
כעבור תקופה הצליח בשנית לצאת מרוסיה הקומוניסטית למדינת לטביה והתיישב ב[[ריגה]] ונעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]].  


===גבאי בית כנסת חב"ד===
בריגה התפלל בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות ובמשך השנים אף גידל זקן, הביא את משפחתו לריגה ומונה לגבאי ומנהל חשבונות בבית הכנסת{{הערה|תפקידיו מתועדים במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי משנות הצד"יק.}}.  
בריגה התפלל בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות ובמשך השנים אף גידל זקן, הביא את משפחתו לריגה ומונה לגבאי ומנהל חשבונות בבית הכנסת{{הערה|תפקידיו מתועדים במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי משנות הצד"יק.}}.  


שורה 17: שורה 19:
בשנים בהן גר בריגא זכה להיכנס ל'יחידויות' לאדמו"ר הריי"צ, ופעמיים הכניס גם את בנו אברהם{{הערה|בשנת [[תרצ"א]] ובשנת [[ת"ש]]}}.
בשנים בהן גר בריגא זכה להיכנס ל'יחידויות' לאדמו"ר הריי"צ, ופעמיים הכניס גם את בנו אברהם{{הערה|בשנת [[תרצ"א]] ובשנת [[ת"ש]]}}.


==שואה==
===ברשימת הויזות===
ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של ר' יצחק קרמניקוב ומשפחתו.
ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של ר' יצחק קרמניקוב ומשפחתו.


שורה 25: שורה 29:
ברשימה נוספת שהוגשה על ידי אדמו"ר הריי"צ והתפרסמה בתולדות חב"ד בפולין, בה 62 משפחות הכוללים 200 נפש, מופיע במספר 9 משפחת קרמניקוב מריגא לטביה: אייזיק, שרה דינה, הלני, רבקה ואברהם {{הערה|תולדות חב"ד בפולין עמוד שצ, צילום הבקשה. על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: [https://chabadlibrary.org/books/7002280074 תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך.] תצלום הרשימות מופיע בארכיון [[ספרית ליובאוויטש]], תמצית הבקשות הופיע באתר col  [https://col.org.il/news/60457 בפרסום של הרב שלום דובער לוין], שמות משפחת קרמניקוב מתוך תולדות חב"ד בפולין פורסמו גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064}}.
ברשימה נוספת שהוגשה על ידי אדמו"ר הריי"צ והתפרסמה בתולדות חב"ד בפולין, בה 62 משפחות הכוללים 200 נפש, מופיע במספר 9 משפחת קרמניקוב מריגא לטביה: אייזיק, שרה דינה, הלני, רבקה ואברהם {{הערה|תולדות חב"ד בפולין עמוד שצ, צילום הבקשה. על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: [https://chabadlibrary.org/books/7002280074 תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך.] תצלום הרשימות מופיע בארכיון [[ספרית ליובאוויטש]], תמצית הבקשות הופיע באתר col  [https://col.org.il/news/60457 בפרסום של הרב שלום דובער לוין], שמות משפחת קרמניקוב מתוך תולדות חב"ד בפולין פורסמו גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064}}.


עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עם משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]]. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים  בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו.  
===גטו ריגא===
בשואה, כאשר הנאצים כבשו את ריגה עבר יחד עם משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]]. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים  בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו.  


בחורף [[תש"ב]] נרצחו רעייתו ושני בנותיו, הוא נרצח כעבור מספר שנים במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55.
בחורף [[תש"ב]] נרצחו רעייתו ושני בנותיו, הוא נרצח כעבור מספר שנים במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55.
346

עריכות