475
עריכות
←תולדות חיים
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ברשימת שבעים וחמישה תלמידי תומכי תמימים המפוזרים באותו זמן באירופה, 17 מהם נמצאים בריגא לטביה והבן אברהם במספר השמיני ברשימה, על רשימה זו כתב הרש"ג לרב רוטשטיין כי הוגשה רשימה של 75 תלמידים, בבקשה לקבל ויזות{{הערה|תולדות חב"ד בפולין רצ-רצב}}. | ברשימת שבעים וחמישה תלמידי תומכי תמימים המפוזרים באותו זמן באירופה, 17 מהם נמצאים בריגא לטביה והבן אברהם במספר השמיני ברשימה, על רשימה זו כתב הרש"ג לרב רוטשטיין כי הוגשה רשימה של 75 תלמידים, בבקשה לקבל ויזות{{הערה|תולדות חב"ד בפולין רצ-רצב}}. | ||
ברשימה נוספת שהוגשה על ידי אדמו"ר הריי"צ והתפרסמה בתולדות חב"ד בפולין, בה 62 משפחות הכוללים 200 נפש, מופיע במספר 9 משפחת קרמניקוב מריגא לטביה: אייזיק, שרה דינה, הלני, רבקה ואברהם {{הערה|תולדות חב"ד בפולין עמוד שצ, צילום הבקשה. על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: [https://chabadlibrary.org/books/7002280074 תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך.] תצלום הרשימות מופיע בארכיון [[ספרית ליובאוויטש]], תמצית הבקשות הופיע באתר col [https://col.org.il/news/60457 בפרסום של הרב שלום דובער לוין], שמות משפחת קרמניקוב מתוך תולדות חב"ד בפולין פורסמו גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064}}. | |||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עם משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]]. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו. | עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עם משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]]. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו. | ||