דבר מלכות נשא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ציטוט-צף|כנהוג בהתוועדות כגון זו, ינגנו את ניגוני כל רבותינו נשיאינו . . עד לניגון האחרון - הניגון של נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, '''שעד ניגון זה נצא מהגלות, והולכים תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה, הקשורה גם לשירה העשירית'''.|הנחה ויומן}}

'''דבר מלכות נשא''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת נשא]], [[י"ב סיון]] סיום [[ימי התשלומין]] [[תנש"א]], והוגהה על ידי הרבי ב[[לשון הקודש]].

ההתוועדות השנייה הייתה '''פתאומית'''{{הערה|כפי הלשון שהופיעה בהערת המוציא לאור של השיחה. הוגהה על ידי הרבי.}}: היה זה לאחר ההתוועדות הקבועה של שבת, החסידים כולם כבר פנו לבתיהם לסעוד את [[סעודת שבת|סעודת השבת]] וב-[[770]] נשארו רק כ-50 איש. כעשרים דקות לפני ה[[שקיעה]] - בשמונה בערב, נכנס לפתע [[הרבי]] ל[[זאל הגדול]] של 770, ללא שמישהו ציפה או התכונן לכך{{הערה|גם המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] לא שהה שם.}}. הרבי החזיק בידיו [[סידור]], ספל מלא ב[[מים]]{{הערה|אחר כך נודע שאת הספל, מילא מהברזים שליד המדריגות הפנימיות למטה.}} ומגבת ורודה. הרבי עצר בין בימת התפילה לבימה הקטנה של [[קריאת התורה]] (הסמוכה ל[[ארון הקודש]]), ו[[נטילת ידים|נטל את ידיו]], כאשר כקערה שימש המיכל של הקפה שהובא במהירות.

במוצאי השבת התקיימה התוועדות חסידים מלווה מלכה ב-770, בה דיברו רבנים ומשפיעים ועוררו את הקהל בעקבות הגילויים הגדולים להם זכינו.