11,652
עריכות
אין תקציר עריכה
(יבוא מהמכלול/ויקיפדיה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
האזכור ההיסטורי המוקדם ביותר לעזה נמצא בהקשר לפרעונים מלכי מצרים ששלטו בעיר כ-300 שנים. | האזכור ההיסטורי המוקדם ביותר לעזה נמצא בהקשר לפרעונים מלכי מצרים ששלטו בעיר כ-300 שנים. | ||
בהמשך הפלשתים – השתלטו על חוף כנען וכבשו גם את עזה שהייתה אחת מערי הפלשתים הגדולות. הפלשתים מופיעים ב[[מקרא]] כאויביהם המרים של [[שבטי ישראל|ישראל]] בסוף [[תקופת השופטים]] ובתקופת [[ממלכת ישראל המאוחדת]]. במשך שנים הם שלטו על שטחים נרחבים ב[[ארץ ישראל]] וערכו עם ישראל מלחמות רבות, בין השאר בימי [[שמשון]], [[שמואל]] ו[[שאול]], עד שהוכרעו על ידי [[דוד]].{{הערה | בהמשך הפלשתים – השתלטו על חוף כנען וכבשו גם את עזה שהייתה אחת מערי הפלשתים הגדולות. הפלשתים מופיעים ב[[מקרא]] כאויביהם המרים של [[שבטי ישראל|ישראל]] בסוף [[תקופת השופטים]] ובתקופת [[ממלכת ישראל המאוחדת]]. במשך שנים הם שלטו על שטחים נרחבים ב[[ארץ ישראל]] וערכו עם ישראל מלחמות רבות, בין השאר בימי [[שמשון]], [[שמואל]] ו[[שאול]], עד שהוכרעו על ידי [[דוד]].{{הערה|שמואל ב ח,א.}} [[שלמה]] בנו כבר שלט על כל ארץ פלשתים, ועזה הייתה העיר הדרומית ביותר בגבול ממשלתו: {{ציטוטון|כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר, מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה}}{{הערה|מלכים א, ה.}}. | ||
בהמשך הייתה עזרה תחת שלטון אשור, בבל ופרס. הטיל [[אלכסנדר מוקדון]] מצור על עזה. המצור נמשך כ-9 שָבועות, ואחריהם טבח צבאו של אלכסנדר בכל הגברים הלוחמים. הנשים והילדים נמכרו ל[[עבדות]]. | בהמשך הייתה עזרה תחת שלטון אשור, בבל ופרס. הטיל [[אלכסנדר מוקדון]] מצור על עזה. המצור נמשך כ-9 שָבועות, ואחריהם טבח צבאו של אלכסנדר בכל הגברים הלוחמים. הנשים והילדים נמכרו ל[[עבדות]]. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
המלך החשמונאי [[אלכסנדר ינאי]] כבש את עזה בשנת 101 לפנה"ס לאחר מצור שנמשך שנה והסתיים ב[[טבח]] שבוצע בתושבי העיר. אלכסנדר ינאי הרג את מועצת העיר שברחה למקדש אפולו, והחריב את העיר. | המלך החשמונאי [[אלכסנדר ינאי]] כבש את עזה בשנת 101 לפנה"ס לאחר מצור שנמשך שנה והסתיים ב[[טבח]] שבוצע בתושבי העיר. אלכסנדר ינאי הרג את מועצת העיר שברחה למקדש אפולו, והחריב את העיר. | ||
עם כיבוש האזור על ידי [[פומפיוס]], בשנת | עם כיבוש האזור על ידי [[פומפיוס]], בשנת 63 לפנה"ס, עברה העיר להיות תחת שלטון רומי. | ||
בעזה הייתה קהילה יהודית גדולה. אחד מבתי הכנסת המפוארים בארץ מתקופה זו התגלה ב 1965. כתובת ההקדשה של בית הכנסת העתיק בעזה מעידה שרצפת הפסיפס שלו נתרמה על ידי מנחם וישוע בני ישי בשנת 508. בין יתר האלמנטים והדמוויות בפסיפס מתואר דוד המלך (בפסיפס כתוב דויד) מנגן בכינור. | בעזה הייתה קהילה יהודית גדולה. אחד מבתי הכנסת המפוארים בארץ מתקופה זו התגלה ב 1965. כתובת ההקדשה של בית הכנסת העתיק בעזה מעידה שרצפת הפסיפס שלו נתרמה על ידי מנחם וישוע בני ישי בשנת 508. בין יתר האלמנטים והדמוויות בפסיפס מתואר דוד המלך (בפסיפס כתוב דויד) מנגן בכינור. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
כוחותיו של [[צ'ארלס דובל]], מפקד הכוח הבריטי, נעו בחסות החשכה וה[[ערפל]] ב-[[26 במרץ]] לעמדות התקיפה שלהם. דיוויזיית רגלים מתוגברת תקפה את רכס [[עלי מונטר]] הסמוך לעזה ואילו יחידות הפרשים תקפו את העיר ממזרח ומצפון. לאחר קרב קשה, הצליחו הרגלים הבריטיים לכבוש את אתר עלי מונטר והפרשים האוסטרלים [[כיתור|כיתרו]] את העיר מכל עבריה. דובל, אשר לא היה בטוח בהצלחת כוחותיו, נתן עם ערב פקודת נסיגה ובכך מסר בעצם את הניצחון בקרב לכוחות הטורקים. | כוחותיו של [[צ'ארלס דובל]], מפקד הכוח הבריטי, נעו בחסות החשכה וה[[ערפל]] ב-[[26 במרץ]] לעמדות התקיפה שלהם. דיוויזיית רגלים מתוגברת תקפה את רכס [[עלי מונטר]] הסמוך לעזה ואילו יחידות הפרשים תקפו את העיר ממזרח ומצפון. לאחר קרב קשה, הצליחו הרגלים הבריטיים לכבוש את אתר עלי מונטר והפרשים האוסטרלים [[כיתור|כיתרו]] את העיר מכל עבריה. דובל, אשר לא היה בטוח בהצלחת כוחותיו, נתן עם ערב פקודת נסיגה ובכך מסר בעצם את הניצחון בקרב לכוחות הטורקים. | ||
הבריטים, אשר היו מעודדים מהגעת מסילת הברזל וקו המים שסללו בסיני עד למפקדתם ב[[דיר אל בלח]], החליטו לתקוף את עזה בשנית. אלא שבמשך שלושת השבועות שחלפו מהקרב הראשון, חיזק [[פרידריך קרס פון קרסנשטיין|קרס פון קרסנשטיין]] את עמדותיו בציר עזה-באר שבע והכוח שבפיקודו הצליח להדוף את התקפת הכוח הבריטי תוך שהוא גורם לו אבדות קשות. רק לאחר נפילת באר שבע בסוף אוקטובר 1917, נפלה גם עזה בידי הכוחות ה[[הממלכה המאוחדת|בריטים]] ב-[[7 בנובמבר]]. | הבריטים, אשר היו מעודדים מהגעת מסילת הברזל וקו המים שסללו בסיני עד למפקדתם ב[[דיר אל בלח]], החליטו לתקוף את עזה בשנית. אלא שבמשך שלושת השבועות שחלפו מהקרב הראשון, חיזק [[פרידריך קרס פון קרסנשטיין|קרס פון קרסנשטיין]] את עמדותיו בציר עזה-באר שבע והכוח שבפיקודו הצליח להדוף את התקפת הכוח הבריטי תוך שהוא גורם לו אבדות קשות. רק לאחר נפילת באר שבע בסוף אוקטובר 1917, נפלה גם עזה בידי הכוחות ה[[הממלכה המאוחדת|בריטים]] ב-[[7 בנובמבר]]. | ||
בעזה נמצא | בעזה נמצא בית קברות צבאי, הגדול ביותר לחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. בבית הקברות קבורים מעל 3000 חללים, חלקם יהודים. | ||
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] היו בעזה | בעת [[מלחמת העולם השנייה]] היו בעזה בתי רפואה של יחידות אוסטרליות ובריטיות וכן שדה תעופה של חיל האוויר הבריטי. | ||
==== תחת השלטון המצרי ==== | ==== תחת השלטון המצרי ==== | ||
| שורה 48: | שורה 49: | ||
====לאחר [[מלחמת ששת הימים]]==== | ====לאחר [[מלחמת ששת הימים]]==== | ||
עזה שימשה כמפקדה הראשית עבור כוחות [[צה"ל]] שהחזיקו את רצועת עזה בין השנים [[1967]] ל-[[1994]]. בשנת 1969 חוברה העיר לרשת החשמל של ישראל על בסיס הזיכיון ההיסטורי של [[חברת החשמל]].{{הערה|{{למרחב||עזה חוברה לרשת החשמל הישראלית|19691127|96}}}} ביולי [[1969]] חתם המושל הצבאי של עזה, מוטה גור, על צווי גירוש ל[[פייסל חוסייני]], אברהים אבו סיטה וחיידר עבדול שאפי. | עזה שימשה כמפקדה הראשית עבור כוחות [[צה"ל]] שהחזיקו את רצועת עזה בין השנים [[1967]] ל-[[1994]]. בשנת 1969 חוברה העיר לרשת החשמל של ישראל על בסיס הזיכיון ההיסטורי של [[חברת החשמל]].{{הערה|{{למרחב||עזה חוברה לרשת החשמל הישראלית|19691127|96}}}} ביולי [[1969]] חתם המושל הצבאי של עזה, מוטה גור, על צווי גירוש ל[[פייסל חוסייני]], אברהים אבו סיטה וחיידר עבדול שאפי. | ||
בשנת [[1971]] החליטה [[ממשלת ישראל]] לפעול לשיקום מחנות הפליטים שברצועת עזה, מתוך מחשבה שמהלך זה יעזור להרגעת המתיחות הביטחונית ושינוי דעת הקהל לטובת ישראל, לאחר שתחת השלטון המצרי לא נעשה מאמץ לשקם את הרצועה. כחלק מהתוכנית הוקמה שכונות חדשות לפליטים בעזה, כש[[מע"ץ]] מבצעת את עבודת התשתית. בין השאר הוקמה בדרך זאת שכונת קנדה ברפיח שנמצאת כיום בצידו המצרי של הגבול. מתחילת [[שנות ה-70]] החלו עימותים תכופים בין כוחות הביטחון הישראלים לבין הפלסטינים. ב-[[1971]], בעת ש[[אריאל שרון]] היה אלוף [[פיקוד הדרום]] פעל [[צה"ל]] בצורה נרחבת למיגור [[הטרור ברצועת עזה בתחילת שנות ה-70|הטרור ברצועת עזה]], והביא לשקט יחסי שנמשך מספר שנים. בדצמבר 1987 פרצה [[האינתיפאדה הראשונה]] והעיר עזה הייתה אחד ממוקדי העימות. בעקבות ה[[אינתיפאדה]] והגבלת [[חופש התנועה]] של עובדים עזתיים אל מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]] התדרדר המצב הכלכלי בעזה. | בשנת [[1971]] החליטה [[ממשלת ישראל]] לפעול לשיקום מחנות הפליטים שברצועת עזה, מתוך מחשבה שמהלך זה יעזור להרגעת המתיחות הביטחונית ושינוי דעת הקהל לטובת ישראל, לאחר שתחת השלטון המצרי לא נעשה מאמץ לשקם את הרצועה. כחלק מהתוכנית הוקמה שכונות חדשות לפליטים בעזה, כש[[מע"ץ]] מבצעת את עבודת התשתית. בין השאר הוקמה בדרך זאת שכונת קנדה ברפיח שנמצאת כיום בצידו המצרי של הגבול. מתחילת [[שנות ה-70]] החלו עימותים תכופים בין כוחות הביטחון הישראלים לבין הפלסטינים. ב-[[1971]], בעת ש[[אריאל שרון]] היה אלוף [[פיקוד הדרום]] פעל [[צה"ל]] בצורה נרחבת למיגור [[הטרור ברצועת עזה בתחילת שנות ה-70|הטרור ברצועת עזה]], והביא לשקט יחסי שנמשך מספר שנים. בדצמבר 1987 פרצה [[האינתיפאדה הראשונה]] והעיר עזה הייתה אחד ממוקדי העימות. בעקבות ה[[אינתיפאדה]] והגבלת [[חופש התנועה]] של עובדים עזתיים אל מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]] התדרדר המצב הכלכלי בעזה. | ||
| שורה 73: | שורה 74: | ||
קיומה של קהילה יהודית בעזה נזכר לראשונה ב[[תקופת החשמונאים]], הקהילה פרחה בשלהי [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]] ושוב ב{{ה|מאה ה-17}}. בראשית [[המאה ה-19]] התבטל היישוב היהודי בעיר והוא הוקם שוב כהתיישבות חדשה בעיר ערבית רק ב[[שנות ה-80 של המאה ה-19|שנות ה-80 של המאה]], במשך כמה עשורים ידעה הקהילה עליות ומורדות, וחרבה סופית בשלהי שנות הארבעים, לקראת סיום [[המנדט הבריטי]]. | קיומה של קהילה יהודית בעזה נזכר לראשונה ב[[תקופת החשמונאים]], הקהילה פרחה בשלהי [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]] ושוב ב{{ה|מאה ה-17}}. בראשית [[המאה ה-19]] התבטל היישוב היהודי בעיר והוא הוקם שוב כהתיישבות חדשה בעיר ערבית רק ב[[שנות ה-80 של המאה ה-19|שנות ה-80 של המאה]], במשך כמה עשורים ידעה הקהילה עליות ומורדות, וחרבה סופית בשלהי שנות הארבעים, לקראת סיום [[המנדט הבריטי]]. | ||
בסקר הכפרים שנערך בשנת (1945) נמנו בנפת עזה 150 יהודים, מהם 80 בעיר עזה עצמה. אך מאז [[מלחמת השחרור]], בה נכבשה הרצועה ועזה בתוכה על ידי [[מצרים]], אין עוד יישוב יהודי בעיר. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||