אוהל אדמו"ר הריי"צ: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 12: שורה 12:
חברי הועד היו: הרב [[שמואל לויטין]]- יו"ר, הרב [[ניסן טלושקין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[אליהו סימפסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] והרב [[משה לייב רודשטיין]].
חברי הועד היו: הרב [[שמואל לויטין]]- יו"ר, הרב [[ניסן טלושקין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[אליהו סימפסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] והרב [[משה לייב רודשטיין]].


== האוהל ==
==האוהל==
[[הרבי]] נוהג לפקוד את המקום בקביעות ולקרוא בו מכתבים ובקשות ברכה שהגיעו אליו מכך קצווי תבל. בשנים המוקדמות נהג כך הרבי בערבי [[ראש חודש]] ו[[בט"ו בחודש]] ובימי סגולה מיוחדים כדוגמת ימי ההילולא של [[רבותינו נשיאינו]], ובשנים המאוחרות לעיתים תכופות יותר, בימים [[שני]]{{הערה|לכתחילה היה היום הקבוע ביום ראשון אך הרבי שינה זאת ליום למחרת לבקשת חסידים שדאגו לבריאותו}}  ו[[חמישי]], ועוד.
[[קובץ:הרבי בתפילה באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתפילה באוהל, בשנים הראשונות]]
[[הרבי]] נוהג לפקוד את המקום בקביעות ולקרוא בו [[מכתבים]] ובקשות ברכה שהגיעו אליו מכך קצווי תבל. בשנים המוקדמות נהג כך הרבי בערבי [[ראש חודש]] ו[[בט"ו בחודש]] ובימי סגולה מיוחדים כדוגמת ימי ההילולא של [[רבותינו נשיאינו]], ובשנים המאוחרות לעיתים תכופות יותר, בימים [[שני]]{{הערה|לכתחילה היה היום הקבוע ביום ראשון אך הרבי שינה זאת ליום למחרת לבקשת חסידים שדאגו לבריאותו}}  ו[[חמישי]], ועוד.


האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.
האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.


במשך השנים נבנה במקום חדרון מיוחד ששימש את הרבי בעת שהותו במקום, החדר נשרף בחודש [[אדר שני]] [[תשנ"ב]].
במשך השנים נבנה במקום חדרון מיוחד ששימש את הרבי בעת שהותו במקום. החדר נשרף בחודש [[אדר שני]] [[תשנ"ב]].


בשנת [[תשנ"ד]] נבנה בסמוך [[בית אהל חב"ד ליובאוויטש]] לבאים להשתטח על הציון. המקום נבנה ונוהל על ידי ר' [[חיים ברוך הלברשטם]], לאחריו עבר לניהול ר' [[אבא רפסון]].
בשנת [[תשנ"ד]] נבנה בסמוך [[בית אהל חב"ד ליובאוויטש]] לבאים להשתטח על הציון. המקום נבנה ונוהל על ידי ר' [[חיים ברוך הלברשטם]], וכיום הניהול הוא בידי ר' [[אבא רפסון]].


כיום יש באזור [[ישיבה]], 2 [[מקווה|מקוואות טהרה]], ומספר מבנים בהם אפשר להתכונן לכניסה לאוהל.
כיום יש באזור [[ישיבה]], 2 [[מקווה|מקוואות טהרה]], ומספר מבנים בהם אפשר להתכונן לכניסה לאוהל.
4,800

עריכות